בתחילת הקיץ רשמתי לפני שהעונה זה קורה, אדום יתחיל לשחות, שנה שעברה כבר היה קרוב מנטלית, אבל חשש.
כמובן שבתחילה היה חשש מה להיכנס לבריכה, אבל עם המצופים הוא ממש שחה, בכל הבריכה וכל הזמן רצה לשחות לעמוקים ולראות אותי צולל.
התעקשתי שכשהוא שוחה עם המצופים הוא צריך גם להכניס את הראש, ולאט לאט הוא יותר ויותר הכניס את הראש עם המצופים וממש צלל בבריכת הפעוטות.
בשבוע שעבר אדום אמר בנסיעה לבריכה באופניים, שהוא רוצה ללכת לחוג שחיה כמו חבריו מהגן, אמרתי לו שאעשה לו חוג שחיה.
עכשיו שאנחנו כמעט כל יום בבריכה ניסיתי לשכנע אותו להוריד מצופים, אבל הוא חשש, חזר ואמר שהוא יטבע.
אמרתי לו שנעשה שיעור שחיה, ושאני ואמא שומרים עליו שלא יטבע, לא המצופים (שלא יקבל רעיונות הרפתקנים).
אדום פגש ילדה מהגן שלו שלמדה לשחות, היא למדה אותו לעשות תנועות חזה, והוא בילה איתה בלי מצופים (על פי שמועות).
התחלנו לשחק ב"הבא את האבן" אחרי שהמציל הרשה לנו לזרוק אבן בבריכה (אם אנחנו מוציאים אותה בסוף), אדום חשש בהתחלה אבל צבר אומץ.
אבל בחופשה במלון זה קרה, אדום צלל בבריכת הפעוטות מצד לצד, והסכים לבוא למים העמוקים בלי מצופים, הוא גילה שהוא עומד בקצה הבריכה וזה הקנה לו המון ביטחון.
בן רגע הוא התחיל לשחות, וכעבור שלושה ימים הוא כבר צולל לאורך שלושה מטרים, הוא מתעקש ללכת לשחות כל הזמן, ואפילו מסוגל להוציא את הראש ולנשום אם ממש מתעקשים (אבל הוא לא רוצה, זה לא כיף).
הוא מסוגל לשחות בקו ישר, או לשחות ולחזור, ולפעמים כשאני נבהל ועוזר לו ושואל אם זה היה יותר מדי, הוא אומר בהתרסה שלא, ושלא היה קשה.
בינתיים שוקף מסתובב ליד הבריכה עם דלי קטן ומגבון ומקרצף את הבלטות, ודפנות הבריכה, המלון צריך להיות נקי!