כל פעם שאנחנו בדרכים עכשיו שוקף רוצה לשחק "כן לא שחור לבן", מאוד שמח שמישהו אחר נפסל וקשה לו להיפסל, אבל מצליח בתנאי שיש עוד סיבוב.
כשאדום משחק קשה מאוד לשוקף לנצח, אבל לאחרונה הוא איבד עניין, שוקף משחק מאוד יפה ולומד טריקים וזה נפלא לראות.
עוד משחק בשחור לבן ששוקף משחק הוא דמקה, הוא לא מוכן לשחק מול אדום "כי אדום לא מוותר לי"
במקביל אדום לומד לשחק שח, ואני חושב שהייתי קשה מדי איתו, ניצחתי אותו יותר מדי משחקים יותר מדי בקלות, והוא המשיך לרצות לשחק, זה היה נפלא, לא ברור מאיפה האנרגיה הזאת, איך המשחק מושך כל כך, לי מעולם לא הייתה סבלנות לשח, לנסות לראות מהלכים קדימה, אולי יחד עם אדום אלמד לשחק.
היום אמר שהוא רןצה לשחק שח, ואז התחרט, אמרתי לו שאוותר לו קצת, כמו שאני מוותר לשוקף בדמקה, והוא אמר, מה פתאום מול שוקף זה קל מדי.
אדום בנסיעות (במקביל למשחקי "כן לא שחור לבן" עם שוקף) משחק "ארץ עיר" , ולומד מזה יפה, היום לפני השינה בחר לשחק (לאחרונה הם מבקשים משחק במקום סיפור לפני השינה, לא לפי תורת מרים רות אמנם, אבל חנוך לנער על פי דרכו) "ארץ עיר" על דף וכתב ב"כתב גדולים" את הקטגוריות. בזמן שהוא מראה לי אותיות שהוא מרוצה מהם כמו 'ץ' ו'ב'
בזמן המשחק עצמו התקשה לכתוב (כנראה מהלחץ), אבל הצליח יפה להגיד מילה כמעט בכל קטגוריה כאשר עברנו עליהם.
בזמן ששכב במיטה והמחשבות הגיעו פתאום הטריד אותו שהוא לא יודע חזקה, אז שאל אותי, וניסיתי להסביר לו.
אז שאל אולי כמה זה 8 בחזקת 4, קל, 2 בחזקת 4*3, 2 בחזקת 12 , 4096
אז כמה זה 5 בחזקת 10, זה כבר הקשה עלי, פרסתי אצבעות , 5, 25, 125, 625, 3125, 15625, 63125,(טעיתי זה 78125 אבל מי סופר) ב-7 התייאשתי , אבל הילד התרשם
שאל כמה זה 10 בחזקת 10 ואמרתי לו 10 ואחריו 10 אפסים (גם פה התבלבלתי באפס אחד)
אמרתי לו שיחשוב על תרגילים שהוא יודע לפתור ויעשה אותם בראש, ולילה טוב.
