שישי בצהריים, סיימנו לבנות במקליקונים,
צריך לקנות חלב,
אני מציע לאדום לסוע עם פטריק למזרע באופניים.
אדום קופץ על הרעיון ואנחנו נוסעים,
כמובן שפתאום אדום רעב ורוצה ממתק, אבל מתרצה ולוקחים לחמניה.
בעליה לכיוון כיכר הפרפרים אדום אומר: "מתי כבר העליה תיגמר?"
ואני חושב לעצמי שבטח רוב הדרך אדום יסע על האופניים שלי.
אחרי שעושים הפסקת אוכל ליד הדואר ("אני רק עושה פיפי ויוצאים לדרך"), אדום אומר שאני צריך להוביל כי הוא לא יודע את הדרך.
אנחנו יורדים לכיוון המשתלה ואדום נזכר שהוא פעם הלך לשם ברגל עם איתי בגן תות.
למרות חששותי אדום מצליח לעלות את העלייה ומגיעים למפגש מזרע, למרות העליה הקשה.
בדרך חזרה אדום רוצה לרדת במדרגות מתחת לכביש, ואנחנו עוברים במנהרה.
אדום מתעייף בעליה הקשה לתל עדשים ועוצרים לנח, פטריק מאוד צמא, ולא הבאנו כלי, אבל איכשהו מסתדרים, אדום אוגר כוחות ויוצאים לדרך, אדום מצליח לסוע כמעט כל העליה, וכשקשה לו הוא הולך ליד האופניים.
הצלחנו לסוע ולחזור למזרע, בערך 5 ק"מ לפי גוגל.
בדרך חזרה נופלת השרשרת באמצע ירידה, אדום מנסה לעצור עם הרגליים,ואני אומר לו לא להוריד רגליים אלא לסובב את האופניים לעליה, אדום מקשיב והאופניים עוצרים.
אדום אומר:"אתה יודע למה הקשבתי לך?"
"כי אדם לימד אותך!"
לאחר שנחים קצת בבית, יוצאים החוצה ואדום מחליט לנסות לקפוץ ברמפה של הגדולים, הוא מבין שזה גבוה מדי, ומזיז אבן כבדה שעליה מונחת הרמפה.
אני משכנע אותו שהרמפה גבוהה עדיין וצריך להזיז את הקרשים שמתחתיה, הוא מתעקש ואני מצליח להסביר לו שבפעם ראשונה כדאי לנסות בלי.
אני מוכן עם המצלמה והממחטות :), ואדום קופץ, בפעם הראשונה הוא נוחת אבל בשתיים שאחרי הוא נופל,
אחרי פעם ראשונה יותר מפחיד כנראה.
אני אומר לו שזה יגמר בבכי, והוא שואל אם גם אצל הגדולים זה נגמר בבכי.
ואז קופץ, נופל וחוטף מכה, הוא מתגבר אבל מחליט להמשיך לגן המשחקים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה