יום כיף לשוקף

השבוע שוקף קיבל חיסון נגד שפעת, 

לקח 24 שעות, והחום עלה לו, אז היום הוא נשאר איתי, לעשות יום כיף. 

נסענו לטייל במושב, מוכוונים לטרקטורים החופרים תעלת ניקוז לאחר ההצפה של כביש הכניסה להרחבה. 

במהרה מצאנו את מבוקשנו, בובקט שקוע בבוץ, מבצע ניסיונות חילוץ נואשים. 

לאחר כמה דקות של התבוננות, הגיע טרקטור נוסף ומשך אותו בקלילות מן התעלה, איזה כיף! 

חזרנו הביתה והלכנו לקטוף לימונים ננסיים, שוקף נהנה לקטוף ונתתי לו לטעום תפוזון. 

הוא רצה לטעום גם לימונים, וביקש שאחתוך ואפתח אותם. 

הוא טעם את הלימונים ונהנה לירוק את החרצנים ולהוציא אותם עם הכפית. 

אחר כך נסענו לטייל, ושוקף מיד כיוון לענבל, כנראה הרגיש שהיא ברפת. 

איזה כיף לבקר את הפרות, לא ברור מי פחד יותר שוקף או הפרות, והם התקרבו אחד לשני בחשש וכל פעם שמישהו התקרב השני התרחק.. 

ספיחס

אדום ואני צריכים להסתפר, 

שמנו פעמינו למקלחת וגילחתי את ראשו, השערות שנופלות עליו מפריעות ומגרדות לו, 

לאדום קשה לשבת בלי לזוז, והוא כל הזמן מתלונן. 

מצאנו פיתרון בדמות מברשת להסיר איתה שערות, אדום מבקש הפסקה מדי פעם להתנקות. 

גם כך הוא מאבד סבלנות, והדבר היחיד שמותיר אותו בעניין הוא ההבטחה שהוא יספר אותי. 

הוא רוצה לספר גם את עצמו, אבל זה מסוכן מדי, שכן הוא לא מסתפר על הכי קצר, וכבר היו טעויות (נכון צופית ואיתמר?), האמת קרה גם בתספורת הראשונה של אדום, אבל הוא לא שם לב :) 

לאחר שאני מסיים לספר אותו, אדום מנקה את המקלחת ומקבל לידיו את המכונה. 

הוא מספר אותי במיומנות מופלאה, ובדייקנות ופרקציוניזם שברור שהוא לא קיבל ממני. 

גם לי אין סבלנות לשבת (מעניין מאיפה הוא קיבל את זה), והתספורת נראית לי כמו נצח. 

אדום מוריד עוד חלק ועוד חלק, ואני שואל, האם סיימת, האם סיימת? 

אדום שואל אם מגרד לי, ואם כואב לי, "אתה יודע למה אני שואל? כי אני לא רוצה שיהיה לך לא נעים" 

הוא דואג, ומבריש ממני את השערות מדי פעם. 

לאחר שאדום מסיים, אני עושה מעבר זריז מול המראה, לא מוצא כמעט פגמים למרות שהמכונה שלנו כבר לא בשיא כוחה. 

כנראה שהתספורת שלי יצאה יותר אחידה וטובה משל אדום, אולי פעם הבאה אתן לו לספר גם את עצמו. 

(שוב) בונים את הבית

הרבה זמן שהבית הקטן של אדום ושוקף היה מיותם, החלקים שלו עמדו בצד באין דורש.

לפתע אדום נזכר בו, לא ברור למה, הוא החליט להרכיב אותו. 

וכך נרתמנו למשימה בשישי בצהריים,  אני שוקף ואדום. 

אדום כבר יודע מה צריך לעשות, ומתחיל לבד, אחר כך מבקש קצת עזרה בלהחזיק דברים וכו',

שוקף גם מצטרף למשימה, הוא מכניס את הברגים למקומות ומביא חלקים כשמבקשים, ממש פועל זוטר שמקשיב להוראות. ומלווה את המעשים בקריאות נה (הנה) ופה פה, וכמובן גם בה זה (מה זה) וכון (נכון).