יום חמישי, 22 בספטמבר 2011

עידכון מוטורי

אדום הוא כמו קטר שלא עוצר,
הוא זוחל בכל הבית, עכשיו מתחיל לעלות על 6 באופן יותר קבוע, הדגים את זה היום אצל אמא לעיני עמרי.
הוא עומד בקלות, ומחזיק רק יד אחת, ואפילו הצלחתי ללמד אותו לרדת תמיד על התחת.
הוא כמעט ואינו נופל, וגם אז לא מתלונן.
קשה לקלח אותו כי הוא כל הזמן נעמד, וזה ממש מאבק שהוא ישב באמבטיה וישחק, ולא יקום וינסה לצאת כדי להפוך את הדליים.
קשה להרדים אותו במיטה כי הוא קם, והוא ממש אוהב לעמוד במיטה ולקשקש. הולך בצעדים קטנים ולא נראים מהצד שבו אני יושב על כסא, לצד שבו שק הטיטולים.
לכן לאחרונה הוא נרדם אצלי על הידיים יותר פעמים, גם בגלל שהיינו מחוץ לבית כמה פעמים, וגם בעקבות השבועיים הקשים עם השיניים והמחלה שבהם הוא התעורר בלילה והינו ערים שעה לפחות בלי להירדם.

מה שכן, הוא משחק כבר יותר זמן לבד על הרצפה, בודק מדי פעם שאנחנו לידו, וברגע שהוא לבד בחדר ממהר לחפש אותנו תוך כדי קיטורים, מוצא אותנו ואז יכול לחוזר לשחק לבד (לפעמים).


ספרים רבותי ספרים

לאחרונה אדום גילה את הספרות, יערה כמובן מקריאה לו ספרים מגיל 0.
לי בדרך כלל זה פחות הלך, ולא צלחתי איתו יותר מ2 עמודים.
אבל עכשיו אדום ממש נלהב כשהוא רואה ספרים, הוא מנסה לדפדף ומשחק איתם על הרצפה, הוא מפיל אותם מהכיסא כדי לקרוא בהם וכו'.

בנסיעות הוא נרגע ומתעניין בספר כאשר הוא עצבני, אולי סוף סוף גילינו את המזור לצרותינו (לחרדתה של יערה הוא נלהב במיוחד מספר תמונות עם חתולים!).

בסמינר באורנים לפני שנתיים לדעתי, מישהי (אלונה פרנקל?!, תיקונים יתקבלו בשמחה) אמרה שילד צריך ספרים אמיתיים ולא ספרים דיגיטליים, כי הוא מתקשר לחפץ עצמו, ולא רק הסיפור הוא החשוב.
היום כשאדום שיחק ב"בוא אלי פרפר נחמד" והתחבר לפניה ברגשטיין, ממש התחברתי לדברים שלה.

קודם כל, מי יתן לתינוק שלו לשחק בצעצוע (שלו!) שעולה 3000 ש"ח?
שנית, זה פשוט עוד פונקציה של אותו מכשיר, וכמה שאדום רוצה לשחק עם הפלאפון שלי, זה מכשיר אחד, אין הרבה כמוהו, באופי שונה בבית, התוכן אולי משתנה בהתאם למשחק (אדום עוד לא שם, אל דאגה) אבל זה חפץ יחיד.


יום שבת, 10 בספטמבר 2011

שיווי משקל


אתמול כשביליתי עם אדום שמתי אותו במיטה, הוא שיחק עם משהו ואני יצאתי מהחדר,
לאחר כמה שניות הוא התחיל לקטר וזחל לכיוון הדלת (זה מה שהוא עושה תמיד) לחפש אותנו.
נכנסתי לחדר ונעמדתי מעליו, אז הוא נעמד והסתכל עלי, הוא מאוד התעניין בדברים שתלויים על צד המיטה, וניסה (ואפילו קצת הצליח) לזוז ולהגיע אליהם.
לאחר מכן הוא עזב יד אחת ונפל, תוך קריאות הופה! שלי, הוא נהנה מתשומת הלב וקם שוב, הפעם עזב יד אחת ולא נפל, הוא צחק.

אז נפל וחוזר חלילה.

יום רביעי, 7 בספטמבר 2011

שוב חולים

אדום מוציא 4 שיניים במקביל,
כמובן שזה לא בא לבד והוא גם התקרר, הילד משתעל, מתעטש (מלווה בצחוק) ונוזל ללא הפסקה.
גם היה לו חום כמה ימים שבשיאו הגיע ל39 מעלות.
לקחנו לרופאה, וכמובן שחוצמסבב צרחות כשהוא ראה אותה זה לא הועיל לנו.
מה עושים כשהילד נוזל? מקנחים, גם ככה יש נזלת בכל מקום, אז מצמצמים נזקים.
יערה יותר מקפידה, אני כמובן משתדל רק במקרים חמורים שכן אדום צורח כל פעם שמתקרבים אליו כדי לקנח.
אתמול אדום הרגיש כבר יותר טוב, ירד לו החום (זה כבר מרגיש כאילו הוא קר מרוב שהתרגלנו לחום).
היום כשחזרתי הביתה, התפלאתי לראות את יערה מקנחת לו את האף בלי שהוא מניד עפעף, כנראה שאפשר להתרגל להכל, גם לגחלים לוחשות בין הבהונות.

בילוי לילי

הקדמה: אתמול אדום נעמד במיטה שלו לראשונה, נאלצנו להוריד אותה עד הסוף למטה, וגם ככה זה די מפחיד, עוד יומיים הוא יקפוץ.

הערב יערה יצאה ואני נשארתי לבדי עם אדום.
הוא ינק ונרדם וכשהתעורר היה במצב רוח רע, התסובבתי איתו על הידיים, ניסיתי להחזיר אותו לישון למרות שהשעה היתה מוקדמת, יצאנו קצת לחצר, והוא נשאר קוטר למחצה.
אז ניסיתי להניח אותו על הרצפה ולשחק, מיד הוא שיתף פעולה, איך לא הבנת אבא, זה מה שרציתי.
ישבתי על הרצפה לידו, כבר אי אפשר להשאיר אותו רגע לבד מפאת הנפילות על הראש.

הוא בא אלי והתחיל לטפס, ניסה לכיוון הברך, אבל היא גבוהה מדי, הוא עייף מכדי לטפס הר כזה, אז הוא טיפס לכיוון החזה, ונעמד, לא לגמרי במאונך, אבל כמעט.
במצב הזה הוא היה כלוא בין הרגליים שלי ולא יכל ליפול לשום מקום, אבל לאדום היו תוכניות אחרות, הוא הרים רגל ימין והתחיל לעלות, אחרי כמה מאבקים שנראים כאילו הוא הולך לטפס לי על הראש הוא העביר אותה מעל הרגל שלי!
נדהמתי, אבל הוא לא אמר נואש, וחזר על התהליך עד ששתי הרגליים היו באותו צד של הרגל שלי וכך הוא עמד, הפעם זקוף לגמרי והחזיק בכתפי.

כמובן שכך הוא לא יכול להחזיק הרבה זמן, הוא התעניין במשהו מאחוריו ונפל לכיוונו, בלמתי אותו בעדינות למצב של שכיבה על הגב כאילו הוא נפל.
עכשיו לא היה ברור מה יקרה, האם הוא יבכה כי הוא "נפל" ופתאום נקודת מבטו נגרעה?
למרות הפרצוף המסכן, הוא דחף עם הרגליים והתחיל לזחול על הגב, משהו דומה לשחיית "גב קלאסי" שזה תנועות של חזה אבל בכיוון הגב, נראה שזה משעשע אותו שכן הוא המשיך להתקדם ככה כ-2 מטרים עד שהוא התגלגל והמשיך לשחק.