מיטה חדשה

ביום שבת נסענו לטל שחר להביא לאדום מיטה.
אמנם אדום חלה והיה לא קל בנסיעה חזרה, אבל הגענו הביתה עם המיטה.
אני ואדום הקודח ניגשנו למלאכה, והרכבנו את המיטה, אדום מכניס את הברגים לחורים הנחוצים, ואני מבריג אותם.
אחר כך הרכבנו את הרגליים, וכששאלנו של מי המיטה, אדום ענה בטבעיות, דום.
המיטה חיכתה שאדום יבריא קצת ובינתיים חיכתה בסלון, כשאדום ראה אותה הוא אמר, אבא, דום.

כעבור יום יומיים, הכנסנו את המיטה לחדר של אדום, וסידרנו אותו מחדש, אדום מאוד שמח על המיטה ואתמול הוא כבר הבין שהוא יכול לרדת ממנה לבד באמצע הלילה כשהוא קורא אמא.
שינוי מהותי בסדרי השינה אין, אבל הרבה יותר נח לכולנו ממיטת התינוק הלא מתאימה.

לוקחים תרופה

כשאדום היה יותר קטן הוא הסכים לקחת תרופה בחפץ לב, אולי כי זה היה גיוון מהדבר היחיד אותו אכל, חלב אם.
הוא גם הסכים לצחצח שיניים לעיתים.
אבל אדום גדל, הבין שתרופה זה לא משהו וצחצוח שיניים זה לא משחק לפני השינה.
התחילו ריבים, במחלה הקודמת נאבקנו איתו לקחת תרופה, כמו גם לצחצח שיניים.
מכיוון שהצחצוח הוא יומיומי אז הוא הבין כבר שאין ברירה, ולפעמים זה הולך יותר בקלות, תלוי בגורמים לא ידועים, ביניהם עייפות אבל לא רק.
עכשיו אדום שוב לוקח אנטיביוטיקה, ויערה המציאה שיטה חדשה, זה הולך ככה.
מוצאים משהו באזור, דמות, בובה, תמונה, אומרים לאדום, תראה ל"אריה" איך אתה לוקח תרופה, ואדום פותח את הפה כאילו הוא יקבל שם גלידה.
הוא גם עושה את זה בחיוך, וכמובן מצטרף בכיף למחיאות הכפיים.
בעת כתיבת שורות אלה נראה שההשפעה מתחילה לרדת, וצריך למצוא דמויות חשובות יותר ויותר.

נשיק/כה

מצד אחד, אודם אוהב לחלק נשיקות, לעפר, לגוני להורים שלו ובכלל, זה מתוק מאוד וכולנו מתמוגגים.
מצד שני אדום הוא ילד דעתן שיודע מה הוא רוצה ולא אוהב שמפריעים לו במשחק או בפעילות, ואם מישהו תופס אותו הוא נושך אותו כדי להשתחרר או כדי להביע התנגדות.
היום בטיול, כשאדום החליט לשחק באש, ריסנתי אותו מדי פעם, מחזיק לו את היד או את המקל, אדום התנגד, צעק וקירב את הפה שלו ליד שלי..

אבל במקום לפתוח את הפה לנשיכה, הוא קירב את הפה בנשיקה.
הוא חזר על הפלא מספר פעמים, ושממש עיצבנתי אותו ודיברתי איתו מקרוב גם עברנו לנשיקות בפה.

איזה כיף לחנך ככה.