בוקר של כיף

השחר עולה, השעה 5 בבוקר לערך
רוחות עזות וחמות משתוללות בחוץ, יום אובך מגעיל מתקרב
יערה סיימה להניק ואדום שוכב במיטה ער
אני נקרא לדגל, לפני שאני יוצא לעבודה.

אני קם לאיטי אפוף אדי שינה, ורואה את אדום במיטה, גונח גניחות קלות וזע, אך לא ממש מקטר
אני מתחיל להתארגן לצאת, אם הילד לא צריך אותי לפחות אני אקדם מנהלות לפני שהוא יתחיל לצרוח
אני מסיים לצחצח שיניים ואפילו לבחור דיסקים והילד באותו מצב
כל אותה עת אני משתדל שהוא לא יראה אותי
טוב, אני מחליט לנסות לישון קצת בחדר האבודה

אני מנמנם קצת ומתעורר, אדום ישן במיטה שלו מגע יד אדם, תענוג!

אני נכנס לחדר ברגע שבו השעון המעורר שלי מצלצל, הכל היה חלום

אה, לא, אני מפסיק את השעון, יערה נפרדת ממני בסקפטיות, איך הרדמת אותו,
ואני ? אני לא עשיתי כלום

מרוב התרגשות אני נוסע לעבודה בלי התיק, איך עובדים בלי מחשב בהיי טק?

בטן לבטן

אדום לא אוהב להיות במנשא קשירה בתנוחת בטן לבטן,
הוא מקטר ברגע שהוא נכנס,
אבל כשאדום היה בן שבוע בערך שמתי אותו במנשא המיועד לכך והוא מאוד נהנה,
ערב אחד יערה הביאה את המנשא ורצתה שאני אעזור לה לשים את אדום בפנים,
המנשא די נח לרכיסה אך לא נח להכנסת הילד
הכנסנו את אדום פנימה והפלא ופלא הילד מרוצה

עברו הימים ושמתי אותו ככה עלי עוד פעם פעמיים,
עד שהחלטתי לשים אותו במנשא קשירה בתנוחת בטן לבטן, ואכן הוא מקטר פחות, הבין שזה אותו דבר
והיום אפילו קילפתי ככה 4 תפודים ושתי בטטות עד שהוא התחיל לנזול
אז הלכנו לישון.

לילה טוב

תסכול

בדרך כלל אדום ילד חייכן, ולאחרונה גם צחקן,

לכן שלישי בלילה היה לילה קשה במיוחד,
לא הצלחתי להבין למה הוא בוכה כל כך הרבה,
יערה ניסתה להחליף לו, האכילה אותו והוא ישן,
כל צרכיו מגיעים לסיפוקם, הוא לא מקטר סתם, ובטח לא על הידיים,
אז מה קרה?

קשה לראות את הבן שלך סובל, ולא לדעת למה ואיך איפשר להקל עליו,
קשה גם לקבל על זה אישור מהרופאה.
מזל שתרופות הפלאים מרפאות את מכאובי הילד והלב.
וקיבלנו חזרה את הילד הצחקן והחייכן שלנו (לדעתי בעצימות נמוכה יותר, הוא עדיין חולה)

המחלה הראשונה שלי

לאחרונה, אין תאריך מדוייק אדום מנוזל ומשועל, אבל מרגיש טוב, ולמעט התעורריות לפעמים מהשיעולים הוא חייכני וצחקן כהרגלו.
אפילו נרשם שבבת מצווה של מיטל הוא השתעל ודודתו הבכירה שחף חשבה שהוא צוחק איתה שכן הוא צחק בסוף השיעולים.
לכן ביום העצמאות כשהוא היה מנוזל כהרגלו (ולבוש כהוגן) עלינו לנצרת עלית לעל האש ה"מסורתי".
יערה ציינה שאדום "קווץ'" כבר בצהריים, וכשהוא ישן מהרגע שנגמר האוכל ועד שהלכתי לישון עם הפסקות קצרות בלבד, אפילו אני הבנתי שהילד לא בשיאו (למרות טענות שאלו לא השעות שלו והוא ממילא עצבן).
ב4 התעוררתי לשמע צעקות רמות ונקראתי לדגל כדי להרדים אותו, במשך שעה נאבקנו בכאבים, הוא נרדם בבכי ושירה במנשא וכשניסיתי להעביר אותו הוא בכה מיד, התנהגות שונה מאוד מכרגיל.
הייתי אובד עצות, חשבתי שאולי הוא רוצה לינוק עוד כי הוא נרדם באמצע, או משהו כזה, שאולי משהו מפריע לו, בדרך כלל במנשא אני לא שר לו בכלל, והוא נרדם בלילה אחרי הנקה בקלות.
לאחר שעה של מאבק הצלחתי להעביר אותו למיטה, אך זה החזיק רק 20 דקות, וכעשרים דקות לפני שעה 6, שזה 10 דקות לפני שאני יוצא מהבית הוא שוב התחיל לבכות,
עכשיו כבר היה ברור שיש לו חום, הראש והחזה שלו בערו, וכשמדדנו לו חום לאחר זמן מה היה לו "רק" 37.5.
בשלב זה יערה החליטה לקחת אותו לרופא בבוקר, למרות טענות חוזרות ונשנות של האב שכל מה שיגידו לי זה שיש לו שיניים ואין מה לעשות שיש לו חום.
כמובן שכמו אמא טובה שמגינה על צאצאיה ויש לה תחושות חזקות, יערה התעקשה, אני עוד טענתי שלא כדאי והילד (שלא היה מוכן לרדת מהידיים לרגע) יבכה כל הדרך לחינם.
בדרך דווקא אדום לא בכה, להפתעתנו, והוא התחיל לצווח רק במרחק הליכה מהמרפאה.

במרפאה: בדיקה זריזה (ללא יכולת להקשיב לריאות למרות שבשביל זה באנו, כיון שהילד לא הפסיק לצרוח) גילתה שיש לו דלקת אוזניים, בשתי האוזניים, וכואב לו מאוד.
אז קיבלנו שקילה חינם (6.6 ק"ג) תודה. ושמנו פעמינו לבית המרקחת שם הצטיידנו בשלושה מרשמים, לא פחות.

ברגע שיצאנו מהבדיקה אדום הבין שהוא כבר בטיפול אז הוא יכול להירגע ונרדם במנשא ואחר כך עבר לעגלה ללא בעיה וישן לאורך כל הקניות.
קבלת תרופות: מצב התחלתי ילד מקטר שוכב על השידה אחרי שהציקו לו וטיפטפו לו לאוזניים נוזלים, יערה מתקרבת עם המזרק לפה שלו, עם הטעימה הראשונה הוא מבקש עוד,
וגם כשכל הכמות נגמרת הוא מאוכזב, איזה כיף לקבל תרופות, הטעימות הראשונות זה בגיל 4 חודשים לא ? אז הנה!
עם האקמולי היה אותו דבר, לא מיד אחר כך שיבדיל בטעמים.
והיום כבר זה עזר לו להפסיק לקטר, אפילו כשהוא לא רעב הוא מוכן לקבל אנטיביוטיקה.
עכשיו הוא כבר מרגיש הרבה יותר טוב, ואפילו נרדם לבדו במיטה כמו בימים טובים, כנראה האנטיביוטיקה מרדימה.

בוקר מוסיקלי

שישי בבוקר,
אני ואדום במטבח,
אני יושב אל השולחן עם הלפטופ, הוא במשטח הפעילות על הריצפה
מסתכל בספר אהוב.

התחלתי להשמיע לו את "שיר ההד" של אריק לביא בהשראת שחף
אדום מאזין בשקיקה ומתעניין,

הוא מסתובב עם כיוון השעון ועכשיו הראש שלו לכיוון המחשב ולא לכיוון הספר
האם זה בגלל שהוא רוצה להאזין יותר טוב או בגלל שזה הכיוון היחיד שיש לו? :)

עברנו למחרוזת אריק לביא ועכשיו אנחנו שומעים את "אני אשיר לך שיר"

זאת הפעם הראשונה שאני משמיע לאדום שיר ממכשיר ורואה כזאת השפעה,
באוטו בדרך כלל אנחנו מנסים להשמיע דיסק וזה לא משפיע עליו כמו שירה(זיוף) פנים אל פנים

בקרוב נתחיל להשמיע לו רוק ונראה מה תחושתו לגבי זה