עוד סיפור אחד ודי

לפני כמה ימים, יערה משכיבה את אדום לישון, לאחר אינספור סיפורים, שלפני כל אחד אדום אומר אחרון, אחד ודי וכיוצא באלה, יערה אומרת מספיק,

עוד סיפור במיטה, בעל פה,
אדום לא מסכים, לא מהפה, מהספר!

היום יערה מקריאה את "מסעות מור החמור"

בעמוד האמצע בו מופיעה רק תמונה, מפתח בשפת הגננות, אדום אומר:"אמא תספרי לי" ,

יערה שואלת: "מה לספר לך? "
ואדום עונה: "פה, ופה, ופה" ומצביע על מקומות שונים בדף.

יערה מסבירה לאדום מה רואים בציור , ואדום אומר לה, לא אמא, תספרי!

אדום שר שירים

בזמן האחרון, ואולי לא כל כך אחרון, אדום פורץ בשירה באופן ספונטני. 

הוא מזמזם את השיר, וזוכר חלק מהמילים, את המילים שהוא לא זוכר הוא משלים במילים אחרות שמתאימות. 

גם דיקלומים ללא לחן הולכים.

לדוגמא: 

"יושב באמבטיה ___, שופך מבקבוק אל הכוס, בוק בוק , המ המ, פך קצת נשפח. "

ואז מתקן, לאור התעניינותי: "יושב באמבטיה אבא זמיר, שופך מבקבוק ..."

וצוחק, עושה את זה גם בעוד שירים, והיום שר לי "יונתן הקטן" בבוקר.

מצד אחד זה מרשים שהוא יודע בעל פה את השירים, מצד שני זה מצחיק שהוא לא יודע את כל המילים של הסיפורים שאני יודע, איך הוא לא זוכר את "עמוס בקבוק וכוס" יותר טוב ממני? נראה לי שאני מכיר את זה רק מלהקריא לו. 

5 גיחות ראשונות החוצה עם שוקף

זהו, אפשר לספור על יד מלאה את מספר הפעמים שאדום (אופס, התכוונתי שוקף) יצא את פתח הבית. (או בית החולים)

הפעם הראשונה, כדי להגיע מבית החולים הביתה, הנסיעה עברה בשלום, ואפילו עצרנו כדי שיערה תיקח את אדום הביתה מהגן. 

פעמיים נסענו לאכול ארוחת שישי אצל סבתא ורדה, בפעם הראשונה שוקף ישן רוב הזמן והיה רגוע באופן כללי, בפעם השניה הוא היה קצת יותר עצבני, בשתי הפעמים הוא היה רגוע בנסיעה, עד לעצירת הרכב, אז הוא התחיל לקטר.

נראה שהוא די נהנה מהנסיעות בינתיים, כמובן שהכל זמני, והתנהגותו כנראה לא מרמזת על העתיד. 

בפעם הרביעית, יערה הרדימה את אדום, שוקף היה מאוד לא מרוצה, לקחתי אותו לסיבוב במושב במנשא, שוקף נירגע עוד לפני שער הכניסה לגדר, אבל המשכנו לסיבוב בהרחבה. 

אתמול, בפעם החמישית, הלכנו לקניות, כל המשפחה, ואחר כך אפילו הלכנו לקפה, שוקף לא רצה להיות בעגלה, אבל יערה לקחה אותו במנשא והוא ישן שם והיה נחמד מאוד, עד שהגיעה העת לחזור הביתה והוא התחיל להתלונן.

בסופו של דבר, יערה הפעילה עליו קסמים, והוא נירגע, ושמח שמניחים אותו בסלקל.