שוברים את הגלים

ביום שבת נסענו ליום כיף בחיפה,
בדרך לחיפה, אדום היה חסר סבלנות ויערה הכינה אותו שעוד מעט נראה את הים, וכשחנינו באמת ראינו את הים.
היינו אצל מיקי עדי וילדיהם שגב ושחר, שהם בערך בגיל שגדולים מגיא ועמרי בשלושה חודשים בהתאמה.
הנ"ל גרים ברחוב הרופא, לאחר קשיים מסויימים ניתקנו את אדום מהנוף כדי לעלות במעלית, מזל שגם זה מעניין.
בדירה,בקומה 7,  אדום מיד דרש לראות את הים המובטח שוב, והסתכל עליו מוקסם.
אבא עובד בים, באוניה.

שחר ואדום הסתדרו יפה מאוד, ושיחקו בהררי הצעצועים שיש להם, אפילו יערה חושבת שזה הרבה.
ושגב, שמר על הצעצועים, והודיע לאדום ולכל מי שהיה מוכן לשמוע שזה שלו מהבית.

מדי פעם, אדום בא לתדלק בנוף הים, תוך שהוא צופה מהופנט לעבר האופק המסנוור עד כאב.

שגב עלה על אופניים עם גלגלי עזר, ונסע בהם, אדום חיכה שהוא יאבד עניין ועלה גם,
שגב הודיע שזה שלו מהבית, ואז הזהיר שזה של שחר.
אדום לא ירד, ושחר לא התרגש.



לאחר מכן נסענו לים, בחוף דדו יש בריכת פעוטות עם מים שממלאים מהים, ובתחילה נכנסנו לשם.
אבל אדום רוצה ים!
הוא יצא מן הבריכה, ורץ לים, קפץ אל הגלים, רץ על החוף ושוב רץ פנימה.
למגינת לבם של המצילים ויערה.
היה דגל אדום, והגלים שטפו אותו חזרה לחוף אך הוא לא נכנע.

שחר ואדום התיישבו על החוף בטווח הגלים, וכשגל פגע בהם הם נסחפו אחורה.
לאחר מכן נשטפנו בים ונסענו הביתה.

אדום היה מוטרד: איפה הים הזה? לאן הוא הלך? וכיוצא באלו.

לאחר מכן נרדם,  עד הפעם הבאה..

 

פאזלים וצבעים

כבר כמן זמן שאדום מרכיב פאזל אחד יחיד ומיוחד,
פאזל הכבאית הגדול, זהו פאזל של 15 חלקים, שהוא מרכיב ולא מרשה לפרק.
אדום מרכיב את הפאזל בלי לשים לב לחלקים וצבעים, מה שמתאים בצורה הוא מצליח להרכיב, עם הזמן הוא למד את הפאזל בעל פה,
הניסוי והטעיה עורכים פחות זמן והוא מרכיב את הפאזל במהירות שיא.
יום אחד, אני ואדום יושבים להרכיב את הפאזל, והפלא ופלא, אדום גילה את הצבעים,
הוא אומר: אבא, "זה כמו זה", "הנה אדום" וכו'
אך מה קרה, כשמסתכלים על התמונות ומנסים להרכיב לפיהן, זו פתאום תמונה חדשה, לאדום לוקח הרבה יותר זמן להרכיב אותה.
לבסוף הוא מצליח, ומאוד גאה בעצמו וגם אנחנו, הוא ממשיך לפאזל 12 חלקים של תירס חם, ומצליח גם אותו בעזרת הראיה החדשה והסבלנות.
היום הוא כבר הרכיב 24 ו48 עם עזרה מינימלית, חיפוש הדוגמאות עלה שלב, והוא מחפש פרחים על חולצת אמא של רותי, ונעל של ילד (למרות שיש רבות כאלו).
ומתאים את החלקים אחד לשני באומנות, כאילו הוא זוכר, למרות שהוא מרכיב את הפאזל בפעם השניה בלבד.
ב48 חלקים כבר קשה למצוא את החלק המבוקש כי יש המון חלקים מפוזרים על הריצפה, וגם במציאת חפצים הוא מאוד משתפר, וכמעט אינו זקוק לעזרה.
לפעמים הוא נתקע, יש המון חלקים שהוא ניסה והוא לא מצליח, אז הוא מאבד ריכוז ומתחיל לעשות דברים אחרים ולהשטות, במקרה כזה, הרכבתי חלק אחד במקום בעייתי, ומשם אדום המשיך לפתור את הפאזל כולו במהירות ובקלות.

בבריכה אדום דגיג

כשהולכים לבריכה אדום מיד רץ לבריכת הפעוטות, צריך לעצור אותו כדי להלביש אותו בבגד ים.
הוא כבר לא הולך בזהירות בבריכה, אלא טובל את כל גופו, רק הראש בחוץ, ומתקדם בעזרת ידיו בלבד, רגליו ספק נוגעות ברצפה.
להפצרותיי לעשות בועות במים הוא לעיתים נענה.
וכאשר הוא נופל עם הראש למים הוא לא משתעל ולא בוכה, לפעמים קצת מקטר.
כמובן שהוא משפריץ על כולם, ולא מפריע לו שמשפריצים עליו, אפילו שבאמבטיה הוא קצת מקטר כששוטפים לו את הראש בזרם.
פעם אחת, הוא וילד אחר השתוללו, ונפלו, אדום נתקע מתחת לילד השני, גדול ממנו בראש, ולא הצליח לצאת מיד,
רק לאחר כמה שניות, הוציא את הראש לנשימה, וגם אז, לא השתעל כלל, ורק בכה כי מאוד נבהל, לעצור את הנשימה הוא כבר למד!


גם בבריכה העמוקה הוא מאוד משתפר, ולמרות שהוא מתריע שהמים עמוקים שם, הוא נהנה להיכנס למים החמים כשכבר קריר בחוץ, המים בבריכה הגדולה הרבה יותר חמים מהקטנה, אני תמיד מרגיש שאני נכנס לאמבטיה.
אדום הולך ברמפה המעמיקה, ומגיע עד למים שהוא בקושי עומד בהם.
אדום יודע להחזיק בצדי הבריכה, באבא ובאמא. וכשהחזקתי אותו על הבטן בתנועת שחיה בעט יפה עם הרגליים, בצעקות אמא, תראי אני שוחה.
לפעמים אני לוקח אותו לשחיה על הגב, בתחילה היה יושב עלי כאילו אני סוס, אבל עכשיו שוכב ובועט ברגליים, מדי פעם אני צולל ולמרות מחאותיו הוא לא נחנק ולא משתעל, ולפעמים אפילו מוכן לנסות שוב.