אופניים עם פדלים

אדום נוסע באופני העץ כמו מומחה, מרים רגליים ויורד את ה"ירידה הגדולה" של תל עדשים בלי בעיה, ואפילו מצליח להתחמק ממכשולים בלי ליפול. 

אז ביקשנו מאדם שיביא לנו אופניים עם פדלים, שנוכל לסוע כמו גדולים. 

אדם בא והייתה הילולה גדולה, ולקח את אדום לסיבּוב והתרשם מיכולתו. 

אחר כך אני התאמנתי איתו, וכשהאופניים נפלו הוא קרא: "אתה עשית את זה!"

ואז באו כל מני נשמות ואמרו שהאופניים גדולים מדי לאדום, כי הוא מגיע רק עם קצות האצבעות. 

אז הוא לא רצה לסוע יותר, ושבועיים לא נסענו, השתדלתי לא ללחוץ עליו. 

לכבוד יום כיפור, אמרתי לו, שהוא גדל ועכשיו הוא מספיק גדול לאופניים, ומיד הוא התלהב ויצאנו להתאמן, 

בזמן שהאופניים נוסעים מספיק מהר, לאדום אין בעיה והוא יודע גם להסתובב, ועכשיו עובדים על נסיעות איטיות, עליות, והתחלות וסיומים.

אז, בפעם הראשונה, לימדתי משהו את אדום, ועשינו משהו שאפשר להיכשל בו, וגם הייתה תקופה קשה, וזאת גאווה גדולה להצליח.

וכיף גדול לרוץ איתו. 

ידיים למעלה, על הראש

שוקף החל למחוא כפיים, בכל הזדמנות ובכל מאורע, 

לצלילי כל הכבוד ובכלל, 

ואנחנו שרים לו שירי כפיים, ניסע לירושליים (מתאים לבילוי ראש השנה שלנו בחוות האיסיים). 

אז התחלנו לשיר לו, ידיים למעלה, על הראש .. 

בהתחלה הוא היה מבין שצריך לחכות, והיה מוחא כפיים רק בבית הנכון, 

לאחר כמה חזרות, החל להרים ידיים כדי לבקש את השיר, 

וכעבור יומיים גם שם ידיים על הראש בזמן, עכשיו מתאמנים לכתפיים.. 

חוצמזה, הוא גם אומר ביי ביי ועושה שלום עם היד, לא לפי בקשה, אבל לפעמים בדיוק כשנפרדים. 

נסיעה סלולרית

נוסעים במכונית החדשה, כרגיל לכרם מהר"ל. 

שוקף לא מרוצה, התעורר לפני הנסיעה, ולא הספיק לכלות את מרצו, הנסיעות הכי גרועות הן כשהוא ישן לפני הנסיעה. 

כל הסחת דעת לא עובדת, 

לבסוף מקבל את הטלפון שלי, מעסיק אותו לזמן מה. 

שחף מתקשרת, לבדוק איפה אנחנו, אי אפשר לענות, הטלפון אצל שוקף, אבל הוא מרוצה מאוד.

הטלפון נדם ושוקף קורא לטלפון לצלצל שוב.

יערה מצלצלת אליו, כל פעם שהוא מפסיק לצלצל, שוקף בוכה. 

ככה היינו 10 דקות בתוך צילצול טלפון. 

כשהגענו לקחתי לשוקף את הטלפון, והוא הביע מחאה קולנית 

מאז כל פעם שהוא רואה את הטלפון שלי או של יערה, בידיים שלנו או על מדף.

הוא דורש אותו ובוכה אם הוא לא מקבל. 

אם הוא רואה מסך בידיים של מישהו או מיד רוצה אליו. 

הילדים של ימיינו .. 

שוקף מאכיל את אדום

אוכלים ארוחת בוקר, 

אדום מתעקש ששוקף ישב כמה שיותר קרוב אליו, 

"מי מאכיל את שוקף?" הוא שואל, והתשובה היא כמובן, "אני" 

אבל לשוקף יש תוכניות אחרות, הוא מגיש לאדום אוכל לפה, אדום אוכל ומכריז "שוקף מאכיל אותי"

שיחותיי עם ילדי בן ה3.5 -4 (או מבוא לאסטרונומיה)

3.5 -4 , זה הגיל של אדום לטענתו, אני לא יודע מאיפה בא הרעיון הזה, אולי הוא אמר שהוא בן 4 ותיקנו אותו שהוא 3.5 ועוד מעט 4, ואולי ממקורות שונים. 

היום ישבנו לאכול ואדום שאל אותי, איפה זה כדור הארץ, וכשאמרתי לו, זה המקום שאנחנו נמצאים עליו, שאל, הוא גדול מאוד? 

כן, השבתי, 

וכרתים גם בכדור הארץ? 

כן, השבתי. 

אדום ממשיך: והוא מסתובב, לאן השמש הולכת כשאין אור? 

והוא עונה, לירח, הירח והשמיים בכדור הארץ. 

כדור הארץ מסתובב לשמש ואז לנו יש אור, וחזרה ואז אין לנו אור אני מסביר. 

ואדום אומר: וכשסבתא נסעה לשם, מצביע לכיוון כללי החוצה, כשלנו היה בוקר, שם היה לילה, וכשלנו היה לילה, שם היה בוקר. 

הסדרי לינה חדשים

הרכבנו את המיטה של שוקף שלשום, אני ואדום

אדום מאוד התרגש והצליח להבריג קצת אפילו. 

כמובן שהוא כבר קפץ למיטה ואמר שהוא ישן שם, והוא תינוק. 

אחר כך זחל מתחתיה. 

בזמן שיערה סיפרה לאדום סיפור לפני השינה, אני שרתי לשוקף שיר ערש, וכך הלכו השניים לישון בלילה. 

למחרת הלכו לישון צהריים יחד, ושוקף ממש ישן יותר משעה. 

שוקף התרגל מהר מאוד למיטה החדשה והלא מתגלגלת שלו, ממש כיף. 

מפצח האגוזים

יערה קנתה מפצח אגוזים לעזור לנו לפצח את האגוזים שיש לנו בבית, שלא נצטרך לפצח בידיים.

מיד אני ואדום שינסנו מותניים ויצאנו למרפסת. 

המפצח ממש טוב, ולאחר קצת אימון אדום הצליח לפצח ולנקות את האגוזים, 

חיש מהר חיסלנו את מלאי האגוזים שלנו. 

היום מצאנו אגוז שנותר על הריצפה, אדום הרים אותו ומיד קרא לי לפצח אותו, לקחנו את המפצח ואדום פיצח וזרק את הקליפות על הריצפה, 

ואז שאל אותי, אבא, אתה יודע למה אני זורק את הקליפות על הריצפה, כי החתולים יבואו לאכול אותם. 

אמרתי לו שהחתולים לא אוכלים אותם, אז הוא הציע כלבים. 

כשהתברר שאף אחד לא אוהב קליפות, אדום הציע לאסוף אותם, כיוונתי אותו לקומפוסט והוא לקח את הקליפות וזרק אותם. 

טלפון

אתמול נסענו באוטו, ואדום בין בקשות האוטובוס יחד עם החברים ולסוע ברכבת ("תהיה רכבת בעפולה סבתא"), אדום ביקש טלפון. 

אמרנו לו, יש לך טלפון, והוא אמר, לא, אחד שעובד, רוצה טלפון! 

ובין לבין היום הנחתי את שוקף על הבטן, ומיד הוא התהפך להגיד לי בוקר טוב

ארטישוק

אדום אוהב לאכול ארטישוק, 

לטבול אותו בבולונז, ולאכול, כמיטב המסורת העברית, אחרי שאדום מסיים עם העלה אני ממשיך ומוריד את כל ה"בשר". 

את הלב אני לא זוכר שאדום ניאות לאכול איתי עד כה.

היום אכלנו, אני שוקף ואדום, שוקף אוכל מלפפון וארטישוק, בדרך כלל מהצד הנכון. 

אני לא כל כך יכולתי לעזור לסיים את העלים. 

אז אדום אכל לבדו את כל הארטישוק, כשהוא הגיע ללב הוא פשוט הפך את הארטישוק, החזיק אותו מהעלים ואכל מסביב לגבעול, עד שהוא הגיע לשערות, דרך מקורית לאכול! 

טעם ספרותי

אדום רוצה לבחור ספר מהמדף, הוא מצביע על הספר, ומסביר לי שזה עם הדגלים. 

לבסוף הבנו שזה דירה להשכיר. 

בעודנו מספרים על הזמיר ושאר החיות, שוקף יושב ומקשיב, אבל לא מספיק לו להקשיב, הוא רוצה גם לטעום. 

הספר ישן, לא קשיח וקצת מתפרק ואני כל פעם מרחיק אותו משוקף, אבל שוקף מתעצבן, הוא מתעקש להחזיק את הספר, ומדי פעם מנסה להגניב טעימה. 

הצגה

יערה הלכה להצגה היום, 

אדום רצה ללכת גם, אבל הסברתי לו שזו הצגה למבוגרים והוא לא יהנה שם, 

הזכרתי לו שפעם הוא בא איתנו לחתונה שלא היו בה ילדים והוא לא נהנה ורצה הביתה, למרבה הפלא הוא זכר את זה, ועשה פרצוף של מבין. 

אחר כך הוא רצה את אמא, והסברתי לו שהיא תחזור.

לפני השינה, כששכב במיטה ושוחחנו על ענייני דיומא, הוא אמר שהוא ישן, וילך לגן ואז להצגה, שרק ילדים הולכים אלה, ולא האנשים המבוגרים.

שאלתי אותו מי ישמור עליהם, והוא אמר "עצמיהם ישמרו עליהם". 

למותר לציין שאדום כבר היה בהצגות רבות עם אמא שלו, והיא נהנית מהן כמוהו אם לא יותר. 

ביקור של גמל שלמה

אדום רואה מחלון המרפסת הגדול גמל שלמה, הוא קרוב הביתה ואדום מפחד שהוא יכנס, 

אני מסביר לאדום שהוא בחוץ ולא יכול להיכנס, ואדום מודאג, רוצה להרוג אותו, ושואל מאיפה הוא הגיע,

הוא ראה אותו נופל מהקיר, וזה מפחיד, אנחנו מסבירים שלא הורגים אותו, אבל אולי החתולים יבואו לשחק איתו. 

לאחר שעה שבה אדום מספיק לצייר על הקירות ועל הריצפה (בהמשך ללוח הציור החדש). 

אדום יושב בחדר וקורא לעצמו, אני נכנס ושומע אותו אומר, והוא אוכל גמל שלמה, אני ממשיך בדרכי, לספר ליערה מה שמעתי את אדום אומר, אבל לפני שאני מגיע, אדום הולך אחרי לסלון, ושואל: "איפה גמל השלמה?" 

הוא מביא את פודי, פתוח בדף הנכון, שבו פודי אוכל שלל חיות, וביניהם גמל שלמה. 

אדום רוצה לראות את הציור של גמל השלמה, ולהשוות עם החיה. 

וכך נפגשת כל המשפחה

בין שלל המתנות ליום הולדתו השלישי הממלאות את הבית, אדום קיבל לוח ציור. 

הוא מאושר מהלוח ומצייר ערב אחד, לפי אמו הגננת הוא מצייר "קו יחיד מרובה", רק גננות יכולות לקרוא למשהו גם יחיד וגם מרובה, מאוד לא מתמטי, טוב, לפחות לא דיסקרטי, אולי גם פיסיקאים יכולים. 

אדום מסביר לי על הציור, פה זה אבא, פה זו אמא, זה שוקף וזה אדום, אה, וצריך עיניים, ומוסיף כמה נקודות בסמוך לקו שוקף. 

הוא לא מתבלבל וזוכר איפה כל אחד מחברי המשפחה מצוייר, כמו שהוא זוכר את מילות השיר "כך נפגשת כל המשפחה" בעל פה, גם להיפך, ומתבלבל רק כאשר שרים איתו.

 

שועלה או קואלה?

היום נסענו לגבעת הג'מוסים מול בלפוריה,
בדרך בדקנו את הכלניות בין האקליפטוסים, בתחילה לא ראינו כלניות אלא רק קוצים, ואז לפתע נגלה לענינו מרבד מרהיב עין.
אני פלטתי "יש, וואלה" ואדום שאל, איפה השועלה?

הסברתי לו שלא אמרתי שועלה.

לאחר מכן המשכנו וראינו את הג'מוס,או בשפת אדום הפרה משה, למרות הפצרותינו שפרת משה זה חרק פיצפון ולא ביזון.

הלכנו לאורך הגדר עד שישבנו לפיקניק לא רחוק מהתאו, שבתחילה אדום מאוד חשש כאשר הלך לכיווננו, אבל הסברנו לו שיש גדר בינינו.

בדרך חזרה עברנו ליד האקליפטוסים ואדום שאל אם יש שם קוואלה, הסברתי לו שוב שאמרתי וואלה ומה זה אומר.

אבל בעת כתיבת שורות אלו אני חושב שאולי הוא באמת דיבר על קוואלה לאור האקליפטוסים.

חקירה צולבת

כשמספרים לאדום משהו שהוא לא מאמין בו או לא מסכים איתו, הוא שואל את ההורה השני,

יום אחד יערה מרדימה את אדום ומספרת לו שזרעים עפים ברוח (לאור האביב המוקדם השורה עלינו),

אדום, שלא הסכים איתה, קרא לי, ושאל אותי, "אבא, זרעים עפים ברוח?" , "וזרעים לא עפים ברוח" "מתן אמר שזרעים טומנים באדמה" (מתן הגנן).

כשאומרים לו שאין איזה ממתק שהוא רוצה, הוא מיד שואל את השני? יש ? למשל "ספרייט גימל"? (להבדיל מ"דלת ספרייט", והיום הוא ביקש לדעת איך ניראית דלת)

בקיצור, אנחנו צריכים להיות מתואמים לחלוטין, כי אנחנו נבדקים ללא הרף.

אדום.. אה.. שוקף!

עכשיו שיש לנו שניים, אנחנו נוטים להתבלבל ביניהם.

בדרך כלל קוראים לשוקף אדום, כי אנחנו רגילים לקרוא לבננו התינוק/פעוט כך.
אבל לפעמים קוראים שוקף לאדום.

היום אדום הגדיל לעשות, והוא סיפר לנו שאנחנו ואדום.. אה.. שוקף,

אדום התבלבל וקרא לשוקף אדום, אנחנו צחקנו עליו, ואדום כעס שאנחנו לועגים לו והשתיק אותנו.

חוויה רפואית

לאחרונה לאדום היו כמה תקריות רפואיות,

באחת הפעמים, הוחלט שאפשר לשים אקמול במיץ, ולכן, במקום לריב איתו, שמנו את האקמול במיץ והקץ לכאבים ולריבים.

השבוע היו לו שני לילות עם כאבי אוזניים, כמובן שהוא לא מוכן לקחת טיפות. כשרצינו לשים לו טיפות לפני השינה, הוא מיד אמר שכואב לו הגב והבטן, והוא צריך מיץ.

אצל הרופאה הוא קצת בכה, אבל שיתף פעולה והיה גיבור.

היום הוא בדק אותי בעזרת ערכת הרופא שלו, הוא לקח מזרק מהמזוודה, ואמר לי,
"אבא, תגיד 'לא רוצה'",
אמרתי "לא רוצה"
והוא אמר: "אין ברירה" בחיוך.