יש לי יש לי שתי ידיים

לאחרונה אדום מאוד אוהב צעצועים שאת החלקים שלהם אמורים להכניס לתוך משהו, אלו חלקי פלסטיק קשים בצורות וצבעים.
הוא אוהב את החלקים ללא קשר לכלי שאליו אמורים להכניס, שגם אותו הוא בדרך כלל אוהב נורא, שכן יש לו כמה צדדים וכל מני פתחים להוצאה והכנסה של חלקים.

אני לא ראיתי אותו ממש מצליח להשחיל חלק פנימה, אבל יערה והוא עובדים על זה במרץ, ולפעמים נשמעות קריאות שמחה (אני לא הספקתי לראות, אני לא זריז מספיק, אבא אדיש שכמוני).
היום הוא תפס חלק אחד עגול אכל אותו ובדק אותו, ותפס חלק אחד משולש ביד השניה, קצת בדק אותם אחד עם השני ואז זרק את המשולש המיותר, העגול יותר טעים!

בגובה הרצפה או קצת יותר מזה

סוף סוף אדום התחיל להיעזר ברגל שמאל כשהוא זוחל, הוא משתמש בה כשיש מכשולים כבר זמן מה, אבל עכשיו גם בזחילה למרחקים בינוניים, כשזה מרחק קטן הוא עדיין לא משתמש בה.
לקח לו בין חודש וחצי לחודשיים וחצי להבין את זה אבל הנה זה הגיע, בקרוב זחילה על 6, או שהוא ילך לפני שהוא ילמד את זה?

חוצמזה הוא נעמד, לפעמים עוזב יד אחת כדי לנסות להגיע למשהו אחר, עומד על הברכיים ומתיישב, ועובר בין כל המצבים האלו במיומנות, היום גולת הכותרת היתה כאשר הוא עמד והחזיק בי, הייתה שניה שבה הוא לא החזיק בכלום, לא ברור אם הוא איבד שיווי משקל ולכן לא החזיק בכלום או להיפך, אני מהמר שהוא פשוט שיחרר את הידיים בטעות כי הוא נשען אחורה מדי והיה לו כבד

את שלך אני רוצה

שני בקבוקי נסטי אפרסק עם מים עומדים על השולחן,
אחד כמעט ריק עם מים פושרים שעומד שם ימים רבים,
השני עם מים קרים, כרגע יצא מהמקרר, מזיע ומטפטף מים.
אני שותה מהשני, אדום רוצה גם כן, אני נותן לו את הבקבוק סגור, הוא מוצץ את הפקק ומדבר.
אני שותה מהבקבוק שוב ונותן לו את השני כתחליף, לא צריך שאדום ירטב לגמרי, הוא לא מראה התעניינות, הוא רוצה את הבקבוק שלי!

אני מחזיר את שלי ותוהה, איך הוא מבין, הרי שניהם נראים אותו דבר, רק שאחד שלי והשני לא.

די לנסות, לשבת!

עכשיו כשאדום מתיישב (עם השענות) ונעמד, הוא זוכה לתנוחות חדשות,
בכל פעם שמחזיקים אותו מושיבים אותו ומעמידים איתו, מרקידים אותו ומשתוללים איתו.
כבר לא נזהרים כמו עם תינוק.
הוא אפילו יושב על כיסא תינוק באירועים מיוחדים, מסעדות וחברים, אצלנו עדיין אין אז הוא עדיין בטרמפוליה, אבל יש חשש שנמאס לו מלשבת בה אחרי שהוא ראה דברים יותר טובים.

אבל בכל זאת, אדום עדיין לא התיישב לגמרי לבד...
עד לפני יומיים או משהו כזה, ששיחקנו בחדר שלו, מנורת הלילה שלו דלקה כבר (מנורה בתוך מאין עמוד בד חלול בגובה מטר בערך).
אדום זחל מתחת לכסאות ושיחק, שלפתי לו כל מני צעצועים, פתאום הוא גילה את המנורה וזחל לכיוונה, ואז.. הוא התיישב מתחת לכיסא לאור המנורה ושלח ידיים אליה, הוא התחיל לקלף את הציפוי.
בשלב הזה תפסתי אותו, יושב לגמרי ומקלף, יש עבודה, צריך לשבת.
מאז לא ראיתי אותו יושב שוב בכוחות עצמו עד היום, שיערה שמה אותו על הריצפה, והוא כל פעם עבר מישיבה בהישענות לישיבה לבד, אימן את עצמו, וגם נראה די מרוצה מעצמו.
יערה ניסתה לצלם אותו, אבל ברגע שהיא התחילה להתעסק מסביבו הוא החליט שיש משהו אחר לעשות והפסיק להתאמן.

הרדמה ללא כאבים

כשמנסים להרדים את אדום בשיטות קונבציונאליות יש שתי אפשרויות:

1. הוא נרדם והכל טוב ויפה
2. הוא מתעצבן על האפשרות, או שהוא לא עייף או שהוא לא מוכן לשינה.
   

כמובן שקשה למצוא את הרגע הנכון ש2 הופך ל1.
לכן לאחרונה פיתחתי שיטה חדשה, אני מרים אותו עלי, ואנחנו מסתכלים בדברים בבית, אם אדום שולח ידיים ורוצה לקחת דברים, הוא קצת מקבל אותם, ואם הוא מראה סימנים של השתוללות אני מוריד אותו.
בזמן הזה אני שר לו ובודק אם הוא בוהה, כאשר הוא מניח עלי ראש אני יודע שהוא מוכן, ולאחר כמה שניות אני מעביר אותו למיטה, במצב הזה כמעט תמיד הוא נרדם מיד.

הבעיה היחידה שלפעמים הוא מתעצבן, וזורק את עצמו אחורה, במצב הזה אני גם שם אותו במיטה ולפעמים זה מצליח.

מה שאני הכי אוהב בשיטה הזאת, שלכשלון אין מחיר, לא רוצה לישון, לא צריך, נשחק, ובלי עצבים, אם הוא עייף הוא נרדם די מהר.

תביא לי את הבקבוק הזה

הבוקר חיתלתי את אדום, הוא הסתכל ימינה ושמאלה וראה בקבוק מים שאנחנו משאירים בחדר ללילה.
אז הוא לקח את הבקבוק וניסה לשתות מהצד האחורי שלו.
כשסיימתי להחליף לו הסברתי לו שלא שותים מהצד הזה, הפכתי את הבקבוק ופתחתי את הפקק.
אדום תפס את הבקבוק, הרים אותו קצת והכניס לפה.
ככה הוא שתה לבדו, מדי פעם מוציא ומכניס, ומשעין את הבקבוק על החזה שלו.
נראה שיותר קל לו להחזיק את הבקבוק כאשר הוא שוכב, בניגוד לסלקל, טרמפולינה, בידיים וכו'.

לאחר מכן היה שידור חוזר כאשר הוא ראה את הבקבוק.

אחת ושתיים על הרגליים

היום ב5 אחרי צהריים סבתא באה לבקר אותנו,
אדום שיחק על משטח הפעילות והסתובב בבית, פעם אחת הוא סוף סוף הגיע אליה, תפס ברגליים ובחולצה ונעמד על הברכיים,
כאילו זה לא מספיק הוא משך ונעמד על שתי רגליים, אני ואמא היינו בשוק, והילד התיישב מיד חזרה.

מים

באחד מלילות השבוע החמים, התעוררתי לאדום שבכה במיטה,
לקחתי אותו אלי אבל הוא כל הזמן חיפש את יערה, ניסיתי להרגיע אותו עם מוצץ ללא הצלחה, וקראתי ליערה ללא מענה.
אז ניסיתי לתת לו בקבוק מים, הוא שתה בתאווה ואז נירגע והלך לישון.
לאחר חצי שעה עד שעה הוא התעורר שוב, ושוב קמתי, נתתי לו מים והחזרתי אותו למיטה, הפעם זה החזיק קצת יותר, אני התעוררתי בבוקר!

מאז כשאני מתעורר אליו בלילה אם מוצץ לא עוזר אני נותן לו מים, לפעמים זה מצליח, ולפעמים הוא עדיין מחפש את אמא שלו.

כלבלב הו בידי בם בם

היום עשינו טיול בוקר, ב7:00 בבוקר בעמק עדיין נעים, וזה נחמד לעשות ככה סיבוב.
אדום נהנה מאוד בתחילת הסיבוב, לאחרונה יש לו כבר פחות סבלנות, אז עצרנו לשתות מים בתחנת אוטובוס נידחת..

אחר כך ראינו כלב, אדום מיד הסתובב לכיוונו והסתכל מה הכלב עושה, מתגרד, יושב, בא אלי שאני אלטף אותו.
אדום קרא לכלב, והכלב בא אליו, אדום היה עם הפנים לצד העגלול, והכלב קירב את האף אליו, אדום שלח יד וליטף את הכלב באף.
הכלב החזיר בליקוק לשתי הידיים, כמה דקות הכלב הסתובב סביבנו (אנחנו עצרנו כדי לראות אותו), ומדי פעם בא והתקרב לאדום, אני מתחתי קו בליקוקי פנים, אבל חוצמזה הם די התחברו.

מנסים לשבת (2)

אדום מתחיל לשכלל את העניינים,
לפני כשבוע הוא כבר שלח את שתי הרגליים קדימה (בעצם זה די הצידה, אבל לאותו צד),
יד אחת נשארת במקומה ומשמשת כמשענת בעוד שכל הגוף מתיישר עם הרגליים למעיין ישיבה כפופה, והיד השניה פנויה ואפשר לשחק איתה!
הוא כבר עושה את זה ממש בטבעיות ונע בין ישיבה וזחילה בקלות.
גם את הזחילה הוא משכלל, ובעוד הוא עדיין גורר את רגל שמאל, הוא מצליח לטפס על דברים גבוהים ממנו, כריות, אנשים ונחשים הם כבר לא מכשול, ואי אפשר לסמוך עליהם.

אתמול שכבנו משפחת עברי מתל עדשים במיטה והשתוללנו, אדום בורח ממני כאשר אני עושה צלילים.
הוא בורח לעבר הקיר, מטפס על הקריות, אחר כך מסתובב לכיווני, ובורח שוב, לכיוון יערה, כאשר הוא נתקל ברגליים של יערה, הוא מרים יד אחת ואחר כך עוד אחת, מיישר רגליים ודוחף (הפעם עם שתי הרגליים) ומרים גם ראש,
הוא ממש מטפס על יערה, ולבסוף מצליח לעבור אותה, במין זחילת טורבו כזאת שהוא כמעט נפל מהצד השני של המיטה, וכל זה כאשר הוא צוחק לעצמו כל הזמן.