יום שני, 17 בפברואר 2014

ביקור של גמל שלמה

אדום רואה מחלון המרפסת הגדול גמל שלמה, הוא קרוב הביתה ואדום מפחד שהוא יכנס, 
אני מסביר לאדום שהוא בחוץ ולא יכול להיכנס, ואדום מודאג, רוצה להרוג אותו, ושואל מאיפה הוא הגיע,
הוא ראה אותו נופל מהקיר, וזה מפחיד, אנחנו מסבירים שלא הורגים אותו, אבל אולי החתולים יבואו לשחק איתו. 
לאחר שעה שבה אדום מספיק לצייר על הקירות ועל הריצפה (בהמשך ללוח הציור החדש). 
אדום יושב בחדר וקורא לעצמו, אני נכנס ושומע אותו אומר, והוא אוכל גמל שלמה, אני ממשיך בדרכי, לספר ליערה מה שמעתי את אדום אומר, אבל לפני שאני מגיע, אדום הולך אחרי לסלון, ושואל: "איפה גמל השלמה?" 
הוא מביא את פודי, פתוח בדף הנכון, שבו פודי אוכל שלל חיות, וביניהם גמל שלמה. 
אדום רוצה לראות את הציור של גמל השלמה, ולהשוות עם החיה. 

וכך נפגשת כל המשפחה

בין שלל המתנות ליום הולדתו השלישי הממלאות את הבית, אדום קיבל לוח ציור. 
הוא מאושר מהלוח ומצייר ערב אחד, לפי אמו הגננת הוא מצייר "קו יחיד מרובה", רק גננות יכולות לקרוא למשהו גם יחיד וגם מרובה, מאוד לא מתמטי, טוב, לפחות לא דיסקרטי, אולי גם פיסיקאים יכולים. 
אדום מסביר לי על הציור, פה זה אבא, פה זו אמא, זה שוקף וזה אדום, אה, וצריך עיניים, ומוסיף כמה נקודות בסמוך לקו שוקף. 
הוא לא מתבלבל וזוכר איפה כל אחד מחברי המשפחה מצוייר, כמו שהוא זוכר את מילות השיר "כך נפגשת כל המשפחה" בעל פה, גם להיפך, ומתבלבל רק כאשר שרים איתו.
 


יום שבת, 8 בפברואר 2014

שועלה או קואלה?

היום נסענו לגבעת הג'מוסים מול בלפוריה,
בדרך בדקנו את הכלניות בין האקליפטוסים, בתחילה לא ראינו כלניות אלא רק קוצים, ואז לפתע נגלה לענינו מרבד מרהיב עין.
אני פלטתי "יש, וואלה" ואדום שאל, איפה השועלה?
הסברתי לו שלא אמרתי שועלה.
לאחר מכן המשכנו וראינו את הג'מוס,או בשפת אדום הפרה משה, למרות הפצרותינו שפרת משה זה חרק פיצפון ולא ביזון.
הלכנו לאורך הגדר עד שישבנו לפיקניק לא רחוק מהתאו, שבתחילה אדום מאוד חשש כאשר הלך לכיווננו, אבל הסברנו לו שיש גדר בינינו.
בדרך חזרה עברנו ליד האקליפטוסים ואדום שאל אם יש שם קוואלה, הסברתי לו שוב שאמרתי וואלה ומה זה אומר.
אבל בעת כתיבת שורות אלו אני חושב שאולי הוא באמת דיבר על קוואלה לאור האקליפטוסים.

חקירה צולבת

כשמספרים לאדום משהו שהוא לא מאמין בו או לא מסכים איתו, הוא שואל את ההורה השני,
יום אחד יערה מרדימה את אדום ומספרת לו שזרעים עפים ברוח (לאור האביב המוקדם השורה עלינו),
אדום, שלא הסכים איתה, קרא לי, ושאל אותי, "אבא, זרעים עפים ברוח?" , "וזרעים לא עפים ברוח" "מתן אמר שזרעים טומנים באדמה" (מתן הגנן).

כשאומרים לו שאין איזה ממתק שהוא רוצה, הוא מיד שואל את השני? יש ? למשל "ספרייט גימל"? (להבדיל מ"דלת ספרייט", והיום הוא ביקש לדעת איך ניראית דלת)

בקיצור, אנחנו צריכים להיות מתואמים לחלוטין, כי אנחנו נבדקים ללא הרף.

אדום.. אה.. שוקף!

עכשיו שיש לנו שניים, אנחנו נוטים להתבלבל ביניהם.
בדרך כלל קוראים לשוקף אדום, כי אנחנו רגילים לקרוא לבננו התינוק/פעוט כך.
אבל לפעמים קוראים שוקף לאדום.

היום אדום הגדיל לעשות, והוא סיפר לנו שאנחנו ואדום.. אה.. שוקף,
אדום התבלבל וקרא לשוקף אדום, אנחנו צחקנו עליו, ואדום כעס שאנחנו לועגים לו והשתיק אותנו.