יום שני, 3 בספטמבר 2018

משחקים משחקים (או תנועת ההשכלה)

כל פעם שאנחנו בדרכים עכשיו שוקף רוצה לשחק "כן לא שחור לבן", מאוד שמח שמישהו אחר נפסל וקשה לו להיפסל, אבל מצליח בתנאי שיש עוד סיבוב. 
כשאדום משחק קשה מאוד לשוקף לנצח, אבל לאחרונה הוא איבד עניין, שוקף משחק מאוד יפה ולומד טריקים וזה נפלא לראות.
עוד משחק בשחור לבן ששוקף משחק הוא דמקה, הוא לא מוכן לשחק מול אדום "כי אדום לא מוותר לי"

במקביל אדום לומד לשחק שח, ואני חושב שהייתי קשה מדי איתו, ניצחתי אותו יותר מדי משחקים יותר מדי בקלות, והוא המשיך לרצות לשחק, זה היה נפלא, לא ברור מאיפה האנרגיה הזאת, איך המשחק מושך כל כך, לי מעולם לא הייתה סבלנות לשח, לנסות לראות מהלכים קדימה, אולי יחד עם אדום אלמד לשחק.
היום אמר שהוא רןצה לשחק שח, ואז התחרט, אמרתי לו שאוותר לו קצת, כמו שאני מוותר לשוקף בדמקה, והוא אמר, מה פתאום מול שוקף זה קל מדי. 

אדום בנסיעות (במקביל למשחקי "כן לא שחור לבן" עם שוקף) משחק "ארץ עיר" , ולומד מזה יפה, היום לפני השינה בחר לשחק (לאחרונה הם מבקשים משחק במקום סיפור לפני השינה, לא לפי תורת מרים רות אמנם, אבל חנוך לנער על פי דרכו) "ארץ עיר" על דף וכתב ב"כתב גדולים" את הקטגוריות. בזמן שהוא מראה לי אותיות שהוא מרוצה מהם כמו 'ץ' ו'ב' 
בזמן המשחק עצמו התקשה לכתוב (כנראה מהלחץ), אבל הצליח יפה להגיד מילה כמעט בכל קטגוריה כאשר עברנו עליהם.

בזמן ששכב במיטה והמחשבות הגיעו פתאום הטריד אותו שהוא לא יודע חזקה, אז שאל אותי, וניסיתי להסביר לו. 
אז שאל אולי כמה זה 8 בחזקת 4, קל, 2 בחזקת 4*3, 2 בחזקת 12 , 4096
אז כמה זה 5 בחזקת 10, זה כבר הקשה עלי, פרסתי אצבעות , 5, 25, 125, 625, 3125, 15625, 63125,(טעיתי זה 78125 אבל מי סופר) ב-7 התייאשתי , אבל הילד התרשם 
שאל כמה זה 10 בחזקת 10 ואמרתי לו 10 ואחריו 10 אפסים (גם פה התבלבלתי באפס אחד)

אמרתי לו שיחשוב על תרגילים שהוא יודע לפתור ויעשה אותם בראש, ולילה טוב. 


יום חמישי, 16 באוגוסט 2018

שוקף לומד לרכב (על אופניים)

לאחר מספר ניסיונות לשכנע את שוקף לרכב על אופני הפדלים שלו,
בהם הוא:
נפל ברגע שעזבתי ,
סירב לרכב במהירות גדולה מ-0,
צעק עלי שלא אעזוב
ופחד באופן כללי

יום אחד הוא התרצה ונסענו לבריכה באופניים שלו.
אדום היה אצל חבר אז לא היה מי שיאיץ בנו.
מאוד השתדלתי שתהיה חוויה חיובית ללא נפילות ולכן בקושי עזבתי את מקל האחיזה.
בעליות שוקף בקושי דחף ודחפתי אותו למורת רוחו (מהר מדי), והאצתי בו שינסה לסובב את הפדלים יותר מהר, קריאות שנענו ב-"אבא אתה כועס? "
כשאמרתי לו שאני מעודד אותו, הוא אמר אז תגיד "שוקף שוקף שוקף"
נעניתי בשמחה וקראתי שוקף שוקף, אז הוא אמר לי שאני צריך שלא ישמעו אותי מעודד
וכששיתפתי פעולה הוא אמר שאני מעודד כמו ענבל :)

ברגע שמשהו קצת הפריע במדרכה, כגון עמוד תאורה, ענף דקל, הוא מיד הוריד רגליים, וירד לכמעט עצירה. בכלל רוחב המדרכה מאוד הפריע לו.

כשיצאנו מהבריכה, במדרכה הרחבה שליד הצרכניה, עזבתי אותו והוא נסע לבדו, אבל גילה שעזבתי ונזף בי שלא אעזוב אותו יותר.

אחרי מספר ימים, הצעתי לו לצאת להתאמן ליד גן המשחקים, והוא קפץ על ההצעה.
יצאנו לרכב, והוא ירד בירידה המתונה במהירות המאפשרת שיווי משקל, עזבתי וכשהוא גילה הוא נזף בי שוב :)

הוא מסוגל כבר לעצור לבד, אבל עדיין לא משתמש בבלמים של האופניים כדי להאיט, ביחוד לא בירידה הגדולה והמפחידה.
להתחיל הוא דורש ממני להחזיק אותו ולא לעזוב.

כמובן שהוא נפל פעם אחת (דווקא כשכן החזקתי אותו ובעמידה כשהוא ניסה לסובב את האופניים) , והאשים אותו, הילד מראה הטיה לטובת העצמי, בריאות נפשית :)

בונוס: שוקף התחיל לרכב על סוסים, הוא כבר הגיע לדהירה קלה,
כשבילהה באה לשמור על הבנים בערב שוקף סיפר לה שהוא רוכב על סוסים
בילהה שאלה אם הסוס הולך לאט ובזהירות
אז שוקף אמר, לא, הוא רץ מהר :)




יום רביעי, 11 ביולי 2018

שיעורי שחיה

רציתי לכתוב את זה מזמן, רק עכשיו התיישבתי סוף סוף. 

התחלנו את הקיץ בבריכה, שוקף מאוד אוהב את המים, אבל לא מוכן לבוא לעמוקים, גם לא על הידיים שלי, 
צורח ומתפתל, ממש מפחד "לטבוע", לא משנה כמה אני מסביר לו שאני שומר עליו, ושהוא בידיים שלי
לפעמים מצליח לשחות כשהוא על הגב שלי, אבל בקושי. 

באחד הביקורים (הראשונים) בבריכה, שוקף מתחיל להכניס את הראש למים, כולו טבול, והוא אומר שהוא שוחה. 
אדום מסביר לו לעשות חץ ולפרוש ידיים, והוא עושה את זה, ממש שיעור שחיה, הוא מתקדם במים הרדודים (ושוחה), מרגיש שעוד רגע הוא ידע לשחות. 
עוברים הימים, הוא מתאמן בביקורים בבריכה, אבל עדיין לא מוכן לבוא לעמוקים, ובטח לא שאעזוב אותו. 
יערה קנתה לו סנפירים והוא מאוד אוהב ללכת לבריכה, אני מנסה לשחרר ולתת לו להנות מהמים, אבל קשה לי לא לדחוף. 

גם מחוץ למים שוקף תופס אומץ, ראה את חוג האופניים במושב ורוצה להצטרף, והוא עדיין נוסע על אופני עץ.
נוסע על אופני העץ במסלול שהילדים כבשו פה בין העצים, מסלול אתגרי.
ממש גדל הילד :) 


יום שלישי, 8 במאי 2018

אדום מקריא סיפור

לאדום יש יחס אמביוולנטי לקריאה
מצד אחד הוא כל הזמן קורא ומזהה מילים, בזמן שמקריאים לו סיפור ועל שלטים. 
מצד שני הוא לא מוכן לקרוא לבד ולהקריא סיפורים, אומר שהוא לא יודע. 
אדום מרגיש שהוא לא שולט ולכן מנסה להימנע מה"מבחן". 

אתמול, נועם ישנה אצלנו, והתחלתי להקריא את "גלגלים"
הילדים שיתפו פעולה בעל פה, כנראה שאדום הרגיש בנח, הוא בא והחליט שהוא מקריא את הסיפור

אדום קרא מספר עמודים, תוך התעלמות מוחלטת מזה שהוא מכיר את הסיפור בעל פה. 
למרות שקצב הסיפור הואט מעט, נועם ושוקף הקשיבו קשב רב ולא הביעו חוסר סבלנות. 

לאחר מספר עמודים הוא הבין שהוא יודע בעל פה והתחיל לנחש מילים מהזיכרון במקום מהדף, העמדתי אותו על טעויותיו והוא חזר להקריא מהדף. 


יום שישי, 23 בפברואר 2018

אקווה יוגה ושיחות על העולם הבא

שוקף באמבטיה, מתחיל לעשות כל מני תרגילים, כל תרגיל הוא שלב, 
אבא, תעצום עיניים תפתח והופ שלב חדש. 
אבא, זה קשה? אתה יכול? שרית יכולה? תור יכול? 
כנראה מושפע מהאקרו יוגה אצל זהובית, אבל לא הזכיר את תמר. 
אחרי כמה תרגילים "קשים" ששוקף מסביר שלו הם לא קשים, מתחילים לשוחח. 

סבתא היא זקנה? סבא יעקב הוא זקן? 
הוא מת? 
כשמתים (במלעיל) זה משעמם, כי כל הזמן צריך להיות באדמה.
שוקף: אבא, באדמה אפשר לזוז?
אני: מתים לא זזים, בגלל זה הם באדמה. 
שוקף: מה הם פסל? מברזל? (שוקף עוסק בהנדסת חומרים תקופה, שואל על כל דבר ממה הוא עשוי, עץ, פלסטיק. ברזל, והאם זה ישבר). 
אני: לא הם מגוף, והם נשברים
שוקף: וגם הרגליים? וגם הידיים? וגם האוזניים? וגם העיניים? עיניים זה אויר, עיניים זה צבע (משחק עם משקפת שחייה ומנסה לגרד ממנה את הצבע).

ועוד קצת מהשיחה שלפני האמבטיה: אני מדקלם את קן לציפור, שוקף שואל מי כתב את זה ואני עונה שחיים נחמן ביאליק, 
והוא שואל אם הוא שומע אותנו, אני אומר שאולי, ושאנחנו לא יכולים לשמוע אותו. 
שוקף מסביר: אנחנו שומעים את האנשים בטלויזיה אבל הם לא שומעים אותנו.