סדר ט"ו בשבט בתל עדשים

היום נערך בתל עדשים סדר ט"ו בשבט, הציבור הוזמן לשעה 19:30
לאחר שרותם קילחה והלבישה את אדום, והוא כבר נראה מוכן לגמרי למיטה...
שמנו פעמינו לבית התרבות, בהתחלה אדום היה קווץ', עייף ומבוייש.
בבית התרבות סידרו שורות של כיסאות למבוגרים ומחצלות לילדים מקדימה.
עוד בקבלת הפנים אדום הבין את הפרנציפ והלך קדימה, וכשיערה משכה אותו לחזור, אמר לה בואי אמא וחזר לקידמת הקהל.
הטקס התחיל ויערה ואדום ישבו על המחצלת,שוב יערה ניסתה לחזור לכיסא ושוב אדום התנגד, חזר למצגת השקופיות והסתכל עליה ממרחק 0.
הצטרפתי אליו לקידמת הבמה, שם הושבתי אותו עם יונתן, זקן הגן שלו, והם שוחחו על השקופיות המעניינות.
לאחר הטקס נערכה שירה בציבור, ואדום רקד והשתולל עם אדוה ויונתן, ולא התעייף מכל העניין, למרות שמדי פעם חמק החוצה, אולי חיפש "אויר".

נ.ב. הכי חשוב: יערה כחברת ועדת חינוך בתל עדשים, קיבלה כהוכרה על פועלה ספל מודפס של תל עדשים.

טיול בחירות או: ב-ק-ב-ק = בקבוק

בבוקר הבחירות קמנו בבוקר,
לקחתי את אדום לחתל אותו וסיפרתי לו שניסע לראות כלניות.
לאחר מכן כשאכלנו יערה הסבירה לו שלא הולכים לגן היום והוא בתורו אמר לה שהולכים לראות כלניות.
כשסבתא ורדה באה הוא חזר ואמר לה שהולכים לראות כלניות.
ואכן, אחרי שאדום נהנה לשלשל את המעטפה לקלפי נסענו למנחת מגידו..

שם יצאנו מהאוטו והלכנו לכיוון השביל, אמא שאלה את יערה, איפה הב-ק-ב-ק? ואדום מיד ענה, בוק , אמא!

לאחר מכן נסענו לשוני שם אדום חגג בין הפסלים והטרקטורים, ואפילו נגע ביותר מדי ידיות והטרקטור זע מעט וירד מרגליו.
הוא היה כל כך עייף שלא התעורר כשהגענו לשחף אבל כמובן שחגג עם בני הדודים, טיפס לבית על העץ וקינח בשיא שהגיע בריקוד ראפיסטי לצלילי "כולם חכמים כולם" בצוותא עם איתמר ורותם.
 

נומי נומי ילדתי

אדום מתהלך בבית ובוחר חפצים באקראי מצמיד אותם לגופו ושר להם נומי נומי.
אין זה משנה אם זו בובה או קוביה, העיקר שאפשר לחבק.

לפני כשבוע עופר התארחה אצלנו, אכלה אצלנו ארוחת ערב, אדום שם אצלה במגש מגוון מטעמים.
ושיחק איתה כיאה לבן דוד אוהב.

כשהגיע הזמן לישון, הוספנו מיטה ליד המיטה של אדום ובה השכבנו את עופר.
אדום מיד התגייס לעניין, טפח לה על הגב ושר לה נומי נומי.
כמובן שמעניין לעניין, עופר נרדמה מזמן ורק אדום המשיך לקשקש.

מסדרים עצים

אני ואדם הלכנו לסדר עצים לאחר הסערה הגדולה
בדקנו מה המצב של המערום ליד הבית והעברנו עצים לבטונדה.
אדום חמוש במגפים בוסס בבוץ והתעקש לעזור לסחוב עצים,
מדי פעם הוא נפל לבוץ יחד עם העץ שסחב, אבל הוא לא אמר נואש,
ולאחר זמן מה היה מכוסה בבוץ, מזל שיערה אוהבת לעשות כביסה.
אדום הבין מהר מאוד שהוא לא יכול ללכת באותה דרך שאני הולך, וכשאמרתי לו ללכת מסביב נשמע לעצתי.
הוא התעקש להניח את בול העץ שהוא החזיק במקום הנכון בערימה המסודרת. תוך קריאות פה פה.

סך הכל יש פוטנציאל לדור הצעיר.

לאחרונה הוא תר אחר הבלוטים שנופלים מהאלונים ברחוב שלנו, הוא אוסף אותם ושם אותם בבימבה שלו, שבה יש חור ומשם הם נופלים ונעלמים לתדהמתו.
כאשר בלוט תקוע באדמה ואינו מצליח להוציאו, הוא קורא לי, "אבא בוא בוא", זה, או "עזור לי".