יום שישי, 17 במאי 2019

שיעור אלתור

אתמול שוקף אכל ארוחת ערב לבד, אדום כבר הלך לישון.
שוקף סידר את הירקות בצלחת וחתך אותם לסלט.
לפתע הוא החל לשיר ולנופף בדגל שהיה בידו.
חיבר מנגינות ושירים.
one two two two, one two, one two - three
one two two two, one two, one two - two
one two two two, one two, one two - ten
one two two two, one two, one two - two

זה שיר יפה, הוא אומר חצי לעצמו חצי לי. מרוצה מהמקצב, ואני משתף איתו פעולה, מנסה למחוא כפיים לפי הקצב (עושה עבודה פחות טובה ממנו כמובן, כמו בציור, אני יכול רק לקלקל).

שוקף הרבה פעמים שר לעצמו, אבל הפעם זה הרגיש ממש מובנה, עלה שלב ביצירה.

כנראה אלונה באה לבקר אותנו.. 

בבוקר קם, הגיע לחדר שלנו וקיטר,
יערה שואלת: "מה קרה חמוד?"
שוקף עונה: "רציתי את סבתא ציביק, אני מתגעגע לסבתא ציביק"



יום שישי, 22 במרץ 2019

שחמט - ההמשך

אתמול כשהגעתי הביתה, אדום רצה שנשחק שח, באין יריב ראוי :)
אבל ביקש שאשחק ברמה הכי גבוהה שלי, כאילו אני המשחק בטלפון שיש לו רמות,
הוא תמיד שואל על אנשים שאני מספר לו שמשחקים שח טוב, מה הרמה שלהם..

אז שיחקנו, והשתדלתי להתרכז, כדי להשיב את הכבוד האבוד.
מלכתחילה קשה לי להתרכז כל כך הרבה זמן ואני נמהר מדי.
אבל הפעם, הייתה לי מוטיבציה, להראות שבשיאי אני יכול, שעוד יש לאדום מה ללמוד ממני.

אז שיחקנו שני משחקים, שבהם אדום שיחק היטב, אבל הפגין יהירות מאוד גדולה.היה בטוח שהוא שני מהלכים ממט לאורך כל הדרך.
ולמרות שהוא ביטל כמה מהלכים, הצלחתי לנצח אותו, בשני המשחקים.
זהו, החזרתי את הכבוד, והגביע. 

ולימדתי אותו שיעור בענווה.

למחרת, זה היום, אדום השכים אותי בבוקר בבקשה לשחק שח.
הילד לא אומר נואש, מתאמן ומתאמן, ושוב הזהיר אותי לשחק את הכי טוב שלי.

שינסתי מותניים, אבל מנומנם ועם מוטיבציה קטנה מאתמול, הרי כבר הוכחתי את עצמי.
אדום ניצח פעמיים, וויתרתי על משחק שלישי, חסר סבלנות, אמרתי?

יום ראשון, 17 במרץ 2019

שחמט

לפני כמה חודשים לימדתי את אדום לשחק שחמט,
עברנו על התנועות של כל הכלים, ואז שיחקנו כמה משחקים, שבהם לא התאפקתי וניצחתי את אדום במספר קטן של מהלכים, לפעמים מט סנדלרים ולפעמים פשוט ניצחון מהיר.

חששתי שעשיתי לא נכון, וזה ירחיק את אדום מהשח.
אבל לא, אדום נהנה לשחק ובחודש האחרון, אנחנו משחקים כמעט כל יום לפני בית הספר  (מתי שאדום מתארגן מספיק מהר :) ).
קשה לשחק נגד אדום, ברגע שאני אוכל אותו הוא מיד אומר, הפ הפ הפ, וחוזר צעד אחורה כדי לטפל במפגע, כך שמאוד קשה לאכול לו כלים.
למרות זאת, לפעמים אני הייתי מנצח ולפעמים הוא, שכן הוא לא ידע לשמור על המלך כראוי.

לפני כשבועיים לימדתי אותו איך לעשות מט סנדלרים, ומשחק אחרי זה כבר הראה הפנמה יפה, עשה לי מט בחמישה מהלכים למרות שחסמתי אותו בטעות :)

אתמול, כאשר שיחקנו, אדום החזיר אחורה מספר מהלכים שלי, ואז אמרתי לו שזה לא פר כשהוא מנצח ככה, כי אני לא מצליח לאכול לו כלים.

משחק לאחר מכן, שיחקנו משחק הוגן, ואדום ניצח אותי בלי ששמתי לב אפילו למה קורה!
כל הזמן הוא מתכנן מהלכים וטקטיקות, אני חושב שהוא כבר לפחות ברמה שלי, ובטוח יותר סבלני ממני לחשיבה על התורות הבאים.

איזה תחושה זאת שאדום יותר טוב ממני במשהו, לא יותר טוב בפונטציאל, כמו כדורגל, שברור שעוד מספר שנים בודדות הוא יוכל לנצח אותי בקלות.
יותר טוב ממני ממש, ככה שאני לא יודע איך אצליח לנצח אותו בשח, וגם במנקלה לעניין זה כבר לא ניצחתי אותו כמה וכמה משחקים.

זה כיף גדול לראות אותו מנצח אותי, להרגיש שהוא טוב.
אצטרך להיות יותר מרוכז בפעם הבאה, אולי אצליח קצת יותר לאתגר אותו.