אדום ואני צריכים להסתפר,
שמנו פעמינו למקלחת וגילחתי את ראשו, השערות שנופלות עליו מפריעות ומגרדות לו,
לאדום קשה לשבת בלי לזוז, והוא כל הזמן מתלונן.
מצאנו פיתרון בדמות מברשת להסיר איתה שערות, אדום מבקש הפסקה מדי פעם להתנקות.
גם כך הוא מאבד סבלנות, והדבר היחיד שמותיר אותו בעניין הוא ההבטחה שהוא יספר אותי.
הוא רוצה לספר גם את עצמו, אבל זה מסוכן מדי, שכן הוא לא מסתפר על הכי קצר, וכבר היו טעויות (נכון צופית ואיתמר?), האמת קרה גם בתספורת הראשונה של אדום, אבל הוא לא שם לב :)
לאחר שאני מסיים לספר אותו, אדום מנקה את המקלחת ומקבל לידיו את המכונה.
הוא מספר אותי במיומנות מופלאה, ובדייקנות ופרקציוניזם שברור שהוא לא קיבל ממני.
גם לי אין סבלנות לשבת (מעניין מאיפה הוא קיבל את זה), והתספורת נראית לי כמו נצח.
אדום מוריד עוד חלק ועוד חלק, ואני שואל, האם סיימת, האם סיימת?
אדום שואל אם מגרד לי, ואם כואב לי, "אתה יודע למה אני שואל? כי אני לא רוצה שיהיה לך לא נעים"
הוא דואג, ומבריש ממני את השערות מדי פעם.
לאחר שאדום מסיים, אני עושה מעבר זריז מול המראה, לא מוצא כמעט פגמים למרות שהמכונה שלנו כבר לא בשיא כוחה.
כנראה שהתספורת שלי יצאה יותר אחידה וטובה משל אדום, אולי פעם הבאה אתן לו לספר גם את עצמו.
