כשיערה ילדה, (או אפילו בסוף ההריון)
החלטתי לקרוא הלוחשת, שיהיה לי קצת ידע לאזן קצת את כף המאזניים (עפר לרגלי הלוחשת שלי אבל חתיכת צדק של עפר לרגליה).
אז קראתי, כל הספר ספגתי הפחדות על זה שהבן שלי שיונק הרבה וישן מעט, וגם נרדם בעיקר בהנקה ובמנשא, יהפוך להיות ילד שלא מוכן שיניחו אותו לרגע.
יערה לא התרגשה, לה יש ניסיון, ו"לא מחנכים ילדים בגיל הזה"!
מצד אחד היה לי ביטחון ביערה, שכן היא מציבה גבולות ולא נכנעת לכל גחמה של ילד באשר הוא, מצד שני היו לי קצת חששות שכן יערה מעולם לא הציבה גבולות לילד שלה!
אז הלכנו בדרך יחד, יערה לא מורידה את העיניים מאדום, אהבה ממבט ראשון, ואני מנסה לפעמים לתת לו (ולי) קצת חופש.
הרדמנו אותו במנשא ובהנקה, לפעמים אפילו על סבתא אלופה.
וכך נקפו השבועות, לפעמים הוא פתח פער של יותר משעתיים אבל לא בלילה, ורק כשהוא היה עלי במנשא.
לאחר חודשיים הילד אחר,
אומנם הוא אוהב להיות על הידיים (מי לא), ומאוד אוהב לינוק (איך הוא יגיע למשקל 5.6 ק"ג בחודשיים?).
אבל הוא נרדם כבר מספר פעמים במיטה (על הצד בעיקר), וכשהוא מתעורר במעבר הוא מצליח להמשיך לישון אחרי מלמול קטן.
הוא אפילו מצליח לפתוח פער של כמה שעות בערב (בשינה במיטה), את הזמן הזה מנצלת אמו התשושה...
לא לישון, ניחשתם לא נכון, לפנות זמן לעצמה.
כלומר:
כביסה, סדר, במקרה הטוב קצת ספרפנים.
אז נא לא לקנות להורים צעירים ספרים מפחידים!
נ.ב. דווקא יש לנו ספר אחר שהוא הרבה יותר רגוע, ואומר במספר מקומות להחזיק כמה שיותר על הידיים, לתת לינוק כמה שיותר בחודש הראשון (כתוב ששלוש שעות זה הרבה להנקה), ורק אחר כך אם הדברים נשארים אותו דבר לבדוק מה צריך לתקן.
החלטתי לקרוא הלוחשת, שיהיה לי קצת ידע לאזן קצת את כף המאזניים (עפר לרגלי הלוחשת שלי אבל חתיכת צדק של עפר לרגליה).
אז קראתי, כל הספר ספגתי הפחדות על זה שהבן שלי שיונק הרבה וישן מעט, וגם נרדם בעיקר בהנקה ובמנשא, יהפוך להיות ילד שלא מוכן שיניחו אותו לרגע.
יערה לא התרגשה, לה יש ניסיון, ו"לא מחנכים ילדים בגיל הזה"!
מצד אחד היה לי ביטחון ביערה, שכן היא מציבה גבולות ולא נכנעת לכל גחמה של ילד באשר הוא, מצד שני היו לי קצת חששות שכן יערה מעולם לא הציבה גבולות לילד שלה!
אז הלכנו בדרך יחד, יערה לא מורידה את העיניים מאדום, אהבה ממבט ראשון, ואני מנסה לפעמים לתת לו (ולי) קצת חופש.
הרדמנו אותו במנשא ובהנקה, לפעמים אפילו על סבתא אלופה.
וכך נקפו השבועות, לפעמים הוא פתח פער של יותר משעתיים אבל לא בלילה, ורק כשהוא היה עלי במנשא.
לאחר חודשיים הילד אחר,
אומנם הוא אוהב להיות על הידיים (מי לא), ומאוד אוהב לינוק (איך הוא יגיע למשקל 5.6 ק"ג בחודשיים?).
אבל הוא נרדם כבר מספר פעמים במיטה (על הצד בעיקר), וכשהוא מתעורר במעבר הוא מצליח להמשיך לישון אחרי מלמול קטן.
הוא אפילו מצליח לפתוח פער של כמה שעות בערב (בשינה במיטה), את הזמן הזה מנצלת אמו התשושה...
לא לישון, ניחשתם לא נכון, לפנות זמן לעצמה.
כלומר:
כביסה, סדר, במקרה הטוב קצת ספרפנים.
אז נא לא לקנות להורים צעירים ספרים מפחידים!
נ.ב. דווקא יש לנו ספר אחר שהוא הרבה יותר רגוע, ואומר במספר מקומות להחזיק כמה שיותר על הידיים, לתת לינוק כמה שיותר בחודש הראשון (כתוב ששלוש שעות זה הרבה להנקה), ורק אחר כך אם הדברים נשארים אותו דבר לבדוק מה צריך לתקן.
