כבר כמעט שבועיים שאנחנו בסגר, עוד לא הרמטי, אבל
אין גנים, אין בתי ספר, ואני עובד מהבית.
הבנים בהתחלה חגגו עם החברים, אבל עכשיו גם את זה לא מרשים להם והם כבר לא מרוצים מהמצב.
לשוקף קשה שאני עובד בחדר וסוגר את הדלת, הוא מדי פעם פותח את הדלת, רוצה לראות מה קורה, שואל מה אני עושה, מבקש תשומת לב.
כשיערה אמרה לו שלא מפריעים לאבא כשהוא עובד, שכשאבא בחדר סגור זה כאילו הוא מת.
ביום שבת בערב שוחחתי איתו ואמרתי לו שמבהלך סוף השבוע הייתי איתם וביליתי איתם, שיחקנו הרבה כדורגל, אבל במהלך השבוע אני צריך לעבוד, אז שוקף אמר שזה כאילו נסעתי לחופשת סקי.
אני אמרתי שבבוקר אני איתם, בערב אני איתם,אנחנו משחקים כדורגל על הדשא,אני אוכל איתם צהריים, אני ישן בלילה בבית, זה לא כמו חופשת סקי.
גם בימים רגילים אני נוסע לעבודה וחוזר בערב.
אז שוקף אמר, אבל אז יש לנו גן, ובגן תמיד יוצאים החוצה, עכשיו אנחנו בבית.
