נסיעה סלולרית

נוסעים במכונית החדשה, כרגיל לכרם מהר"ל. 

שוקף לא מרוצה, התעורר לפני הנסיעה, ולא הספיק לכלות את מרצו, הנסיעות הכי גרועות הן כשהוא ישן לפני הנסיעה. 

כל הסחת דעת לא עובדת, 

לבסוף מקבל את הטלפון שלי, מעסיק אותו לזמן מה. 

שחף מתקשרת, לבדוק איפה אנחנו, אי אפשר לענות, הטלפון אצל שוקף, אבל הוא מרוצה מאוד.

הטלפון נדם ושוקף קורא לטלפון לצלצל שוב.

יערה מצלצלת אליו, כל פעם שהוא מפסיק לצלצל, שוקף בוכה. 

ככה היינו 10 דקות בתוך צילצול טלפון. 

כשהגענו לקחתי לשוקף את הטלפון, והוא הביע מחאה קולנית 

מאז כל פעם שהוא רואה את הטלפון שלי או של יערה, בידיים שלנו או על מדף.

הוא דורש אותו ובוכה אם הוא לא מקבל. 

אם הוא רואה מסך בידיים של מישהו או מיד רוצה אליו. 

הילדים של ימיינו .. 

שוקף מאכיל את אדום

אוכלים ארוחת בוקר, 

אדום מתעקש ששוקף ישב כמה שיותר קרוב אליו, 

"מי מאכיל את שוקף?" הוא שואל, והתשובה היא כמובן, "אני" 

אבל לשוקף יש תוכניות אחרות, הוא מגיש לאדום אוכל לפה, אדום אוכל ומכריז "שוקף מאכיל אותי"

שיחותיי עם ילדי בן ה3.5 -4 (או מבוא לאסטרונומיה)

3.5 -4 , זה הגיל של אדום לטענתו, אני לא יודע מאיפה בא הרעיון הזה, אולי הוא אמר שהוא בן 4 ותיקנו אותו שהוא 3.5 ועוד מעט 4, ואולי ממקורות שונים. 

היום ישבנו לאכול ואדום שאל אותי, איפה זה כדור הארץ, וכשאמרתי לו, זה המקום שאנחנו נמצאים עליו, שאל, הוא גדול מאוד? 

כן, השבתי, 

וכרתים גם בכדור הארץ? 

כן, השבתי. 

אדום ממשיך: והוא מסתובב, לאן השמש הולכת כשאין אור? 

והוא עונה, לירח, הירח והשמיים בכדור הארץ. 

כדור הארץ מסתובב לשמש ואז לנו יש אור, וחזרה ואז אין לנו אור אני מסביר. 

ואדום אומר: וכשסבתא נסעה לשם, מצביע לכיוון כללי החוצה, כשלנו היה בוקר, שם היה לילה, וכשלנו היה לילה, שם היה בוקר.