אדום נוסע באופני העץ כמו מומחה, מרים רגליים ויורד את ה"ירידה הגדולה" של תל עדשים בלי בעיה, ואפילו מצליח להתחמק ממכשולים בלי ליפול.
אז ביקשנו מאדם שיביא לנו אופניים עם פדלים, שנוכל לסוע כמו גדולים.
אדם בא והייתה הילולה גדולה, ולקח את אדום לסיבּוב והתרשם מיכולתו.
אחר כך אני התאמנתי איתו, וכשהאופניים נפלו הוא קרא: "אתה עשית את זה!"
ואז באו כל מני נשמות ואמרו שהאופניים גדולים מדי לאדום, כי הוא מגיע רק עם קצות האצבעות.
אז הוא לא רצה לסוע יותר, ושבועיים לא נסענו, השתדלתי לא ללחוץ עליו.
לכבוד יום כיפור, אמרתי לו, שהוא גדל ועכשיו הוא מספיק גדול לאופניים, ומיד הוא התלהב ויצאנו להתאמן,
בזמן שהאופניים נוסעים מספיק מהר, לאדום אין בעיה והוא יודע גם להסתובב, ועכשיו עובדים על נסיעות איטיות, עליות, והתחלות וסיומים.
אז, בפעם הראשונה, לימדתי משהו את אדום, ועשינו משהו שאפשר להיכשל בו, וגם הייתה תקופה קשה, וזאת גאווה גדולה להצליח.
וכיף גדול לרוץ איתו.
