גדול או קטן?

אדום באמבטיה, משחק עם כוסות צבעוניות שנכנסות אחת לתוך השניה.
כאשר הגדלים עוקבים הכוסות נכנסות בדיוק, ולפעמים מאוד קשה להוציא אותן, אדום נהיה מתוסכל ומבקש את עזרתי.
אחר כך הוא מנסה להכניס כוס גדולה לכוס קטנה יותר, הוא מאוד מתעצבן שזה לא הולך, הכוסות לא מצייתות.
אני מנסה להסביר לו שיכניס את הקטנה לגדולה, אבל הוא בשלו. ככה הוא רוצה.

לאחר מכן הוא משחק עם צעצוע של חתול עם רשת ודגים צפים שניתן לתפוס ברשת.
הוא מניח דג אחד על כל רגל שלו בעודו יושב, מאזן אותן במקום מסוים, מרחק שווה מתחת מהברך, ואז מסתכל עלי בגאווה, ממש יצירה.
אני מתלהב ואומר לו כל הכבוד, הוא מוחה כפיים זמן רב, מרוצה מההצלחה גם בתחום הזה.

מגדל קוביות

לאדום יש שתי עגלות עם קוביות,( אני מקווה שאני לא שוכח אף אחת, הרי צעצועים לא חסר )

אחת עם קוביות משוכללות בעלות 6 פאות שוות ועם אותיות ומספרים עליהן.
השניה בכל מני צורות, כמו העגלה המסורתית שזאת חידה איך לסדר (דווקא העגלה הזאת מסתדרת בקלות, אני חושב שחסרים חלקים).

אדום כבר מצליח לבנות מגדל, מהקוביות הוא בונה כבר מגדל בגובה 7 קומות,
אלא אם כן הוא מחזיק במוצץ ביד ימין, ואז הוא מתעצבן כשהמגדל מתפרק בקומה ה3 או ה4, אבל הוא לא מוכן לוותר על המוצץ.

היום כשאדום חזר מהגן, הוא התיישב ליד העגלה עם הקוביות בצורות מעניינות, הוא שם אותן אחת על השניה ודיבר איתן.
מראה לי את הצורות, ומחפש לאן נעלמו צורות אחרות, מנסה לשים קוביה על הזוית של המשולש, וכו'.

לאחר שיחה קצרה איתי ועם הקוביות, הוא החליט ללכת למקלות האריטיקים הצבועים.
שיחק איתם מעט בכיף, נתן לי חלק מהם, ואז...
הסתכל עלי במבט וחיוך עקום, והכניס את המקל לפה, לשנינו כבר יש ניסיון בעניין.
לו: הוא יודע שאני ויערה לא מסכימים לזה.
לי: אני יודע שאם לא אהיה תקיף וזריז יהיה לי ילד צבוע בשלל צבעים, הארטיקים משילים את צבעם במהירות.

לקחתי לו את הארטיק, והוא כמובן החליט שזה משחק וניסה לקחת עוד אחד ולהכניס לפה, ועוד אחד, ועוד אחד...
עד שלקחתי את כולם והרחקתי אותם ממנו, כמובן שהוא מיד נזרק על הרצפה, צועק ומכה.

מדהים שהוא כבר בן אדם קטן, שאני יכול לקיים איתו שיחה ואינטרקציה כמו עם צרפתי שלא דובר אנגלית.
הוא אומר משהו, אני מבין משהו אחר, וככה אנחנו משלים את עצמנו שאנחנו מנהלים שיחה.

לתקן את הפנצ'ר

לאחרונה יש לי בריחת אויר מהגלגל האחורי באופניים.

אז לפני שאני לוקח את אדום לטיול האהוב עליו אני צריך לנפח את האופניים.
בפעם הראשונה שעשיתי את זה חשבתי שלאדום לא תהיה בכלל סבלנות, אבל הוא הבין שיש תכונה והיה מוכן להמתין, המטרה מקדשת את האמצעים.
בפעם הבאה, אדום גם רצה לנפח, הוא ניסה לשים את הרגל על המשאבה, ולעזור באופן כללי, לאחר שאני הפסקתי לנפח הוא ניסה לחבר את המשאבה שוב לונטיל לבד.

כמובן שכאשר החלטתי לתקן את הפנצ'ר קראתי לאדום לעזור לי, הוא נפעם מקופסת הכלים שאדם נתן לי במתנה לפני כ-20 שנה, והחל משחק בהם, זורק חלק מהם לתוך דלי המים שנועד לבדוק מהיכן בורח האויר מהפנימית.
אחר כך, כאשר יצאנו לסיבוב, אדום החליט שהכידון שייך לו, ושאסור לי לשים את היד עליו, כנראה שהוא חושב שהוא יכול לנהוג לבד כבר..