עצמאות

הלילה אדום עבר לחדר שלו
סיבות המעבר:

1. אבא נודניק שחושב שככה הוא ויערה מפריעים אחד לשני
2. העריסה ממש קטנה לו וכל הזמן נוטה על הצד כשהוא מסתובב, הילד צריך מיטה

איך עבר המעבר? אדום ישן כמו בכל לילה, קצת הפסקות, קצת יניקות ובסך הכל בלי משברים.
אפילו נרשמה פעם אחת (אין עדים) שהרדמתי אותו בלי שיערה תתעורר.

אז ניתן להגדיר את זה כהתחלה טובה,

הורים מתבגרים

בהתחלה אין מושג מה לעשות,
מה לעשות עם החבילה שהבאנו מבית החולים, היה יותר קל כשהיא עוד הייתה בפנים
מה לעשות באמבטיה, הוא כזה קטן פתאום בלי בגדים

מה לעשות בלילה ואיך להרדים אותו.

לאט לאט צוברים ביטחון, מתרגלים לייצור הקטן והצרחן.
לומדים להרגיע אותו ולשחק איתו ואולי אפילו לתת לו לשחק לבד.
לא כל חריקה היא פאניקה, אפשר לנסות לעזור לו מעט, או אפילו לתת לו להסתדר לבד במיטה (אם אנחנו לא עייפים מדי וחסרי סבלנות).
כמובן שזה יותר קל כשיערה היא האמא, רק אחד מאיתנו חסר ניסיון.
ואחת היא נצר למרי פופינס.
כמו שאמרתי ליערה השבוע:
אני אולי החלפתי 3 פעמים טיטולים לרותם ועומרי יחד, אז היא אמרה שהיא החליפה לראשונה בגיל 8 או משהו כזה.
עוד דוגמאות: אני עשיתי בייביסיטר על איתמר פעם אחת כשהוא היה בן 2 ?! מספר הפעמים שהיא שמרה על ילדים כל כך גדול שקצרה היריעה מלספור.

אבל זה כמובן אחרת כשזה שלך,
קודם כל אי אפשר ללכת הביתה בלילה, צריך לטפל בו 24 שעות, ללא הפסקה. לא רק כשהוא במצב רוח טוב.
כמובן שיש את הסיפוק של לעזור לו במה שמפריע לו ושהוא גודל ולומד דברים חדשים ומזהה את ההורים שלו.

לאט לאט מתרגלים למצב החדש,
מוצאים איזון מחודש בחיים, איזון אחר ממה שהיה לפני כן, מזוג הפכנו לשלשה.

בוקר של כיף

יצא הדבר ואני אחראי על אדום בין השעות 6 ל8 בימי חול ועד בכלל (כלומר הנקת בוקר) בימים שאני בבית.
אני חושב שעשיתי עסקה טובה כי אלו שעות שאדום במצב רוח מרומם, צוחק ומתקשקש עם כל חיפושית (בד) שעוברת לידו ונהנה להיות לבד עם עצמו.
אז נכון שלפעמים הוא רטוב ומלוכלך מלילה ללא החלפות, אבל זהו מחיר קטן לשלם :).
ככה אני פותח את היום, תענוג.

היום אחרי ההנקה של 6 אדום היה די ערני, אני עוד לא, אז שמתי אותו באוניברסיטה ונימנמתי לי.
הוא שיחק לבד מאוד יפה, האוניברסיטה טובה לפחות לחצי שעה בבוקר.
כשפתחתי עיניים לכל צעקותיו, לא ברור עם שמחה או קריאה לתשומת לב, ראיתי שהוא מזיז את יד ימין ונוגע באחת הבובות.
ראיתי את זה קורה כבר פעמים מספר וחשבתי שזה שוב קורה ללא כוונה, אך הוא עשה זאת עוד 5-6 פעמים ואני כבר לא הייתי בטוח האם יש כוונה במעשיו או לאו.
אולי פשוט שמתי אותו ככה שהבובה במסלול הבליסטי של הידיים שלו :P

כמובן שבזמן הזה הוא מדבר עם הבובות, מוזר שהן לא עונות לא, אבל זה מונולוג מאוד מעניין.

הפלא קרה השבוע

מזה כמה ימים או שעות, קשה לעקוב אחרי הזמן במירוץ המטורף הזה, אדום נירגע על הידיים או במנשא,
אבל הוא לא ממש נרדם שם לשינה עמוקה, הוא מתעורר כשאני מעביר אותו, אבל אל דאגה, לאחר מספר נידנודים של העריסה המופלאה וטפיחות על הגב (אני משכיב אותו על הצד)
הוא נרדם כמו גדול, לכמה שעות אפילו אם זה בשעה הנכונה ביום.

השבוע התחלנו בטקס הזה, ראיתי שאדום עייף וניסיתי להעביר אותו למיטה, הוא קיטר, אז לקחתי אותו לעוד סיבוב.
אחרי כמה דקות (אני די חסר סבלנות אז אולי אלה היו כמה שניות), שמתי אותו במיטה, והוא היה מאוד רגוע אז לא נידנדתי ולא טפחתי.
הוא פשוט שכב שם בעיניים פקוחות למחצה שהלכו ונעצמו ככל שעבר הזמן.
הפלא ופלא, הילד יודע להרדים את עצמו WOW, מרוצה מאוד הלכתי לישון.

נ.ב. שתי הערות לקטני האמונה:

1. כמובן שאחרי כמה דקות הוא התעורר וצייץ, אז אולי הוא לא באמת נרדם בראשונה באמת.
2. זה קרה פעם אחת בלבד, אתמול הוא גם שכב במיטה כמה דקות בשקט אבל הוא לא נרדם בוודאות.