יום שישי, 18 בפברואר 2011

הורות מזוית אבאהית

קשה להיות אבא?
כל היום בעבודה, חושב על אדום, מה הוא עושה היום.
כנראה שאפספס את הדברים ה"ראשונים" שהוא עושה, חיוך ראשון, צעד ראשון, מילה ראשונה, פשוט בגלל שאני רואה אותו מעט שעות ביום.
אני קם איתו בבוקר, אבל לא רואה אותו עד המקלחת של הערב, למעט בסופי שבוע וחופשים, שם אני משתדל להיות איתו כמה שיותר :).
גם לא יכול להניק, לפעמים מאכיל עם בקבוק שאוב, ואז מרגיש מיוחד, אבל עדיין תלוי במישהי מיוחדת מאוד.

כיף להיות אבא?
לא מתעורר איתו כל פעם בלילה, רק כשיש לי קצת אנרגיה ויערה צריכה עזרה.
לא נמצא בשיגרה האינסופית שאין ספק שהיא קשה וסיזיפית, ולא כלוא בבית בלי לראות אנשים.
נמצא עם אדום ברגעים החשובים, כשיוצאים מהבית, כשמבלים, כשהולכים לחברים, כשמקבלים חיסונים!

אז אין ספק שזה שונה ומיוחד, קשה וגם כיף
כמו כל הורות.


2 תגובות:

  1. זומוש, אני עד היום זוכר שפיספסתי את הזחילה הראשונה של איתמר כשהייתי במילואים.
    שלא לדבר על ה-1 בספטמבר האחרון ששם גם המילואים היפרידו ביני ובין כיתה א' של איתמר, וגן צעיר של רותם.

    השבמחק
  2. טוב, כרגע מילואים לא על הפרק, אז אני מקווה שאני לא אפספס ימים מיוחדים.
    אבל זחילה ראשונה בהחלט בתחום הסכנה.

    השבמחק