שום דבר לא הכין אותנו לשינוי הזה בחיים,
זה לא עוזר לראות את זה אצל אחיך הגדולים.
בין לילה הפכתי למחתל מרגיע ומטפל, מדהים איך זה שהבן שלך נרגע אצלך יותר מאצל כולם.
לאחר ההתאוששות יערה כבר מראה את כל מה שהיא יודעת (וזה לא מעט).
מטפלת באדום מבוקר עד בוקר, ללא לאות (לפחות לא כשהוא אצלה ביד).
מחתלת, מניקה (בהצלחה כבירה), מקלחת, בקיצור, לא מאכזבת, למישהו היה ספק?
לאט לאט מתרגלים לחידוש בחיינו, אבל אני עדיין לא מרגיש שיש איזשהו סדר יום שאני חי על פיו.
אבל נראה שזה הולך לכיוון הזה.
איך דבר אחד קטן שלא עושה שום דבר, שואב כל כך הרבה תשומת לב ומעניק כל כך הרבה אושר?
זה לא עוזר לראות את זה אצל אחיך הגדולים.
בין לילה הפכתי למחתל מרגיע ומטפל, מדהים איך זה שהבן שלך נרגע אצלך יותר מאצל כולם.
לאחר ההתאוששות יערה כבר מראה את כל מה שהיא יודעת (וזה לא מעט).
מטפלת באדום מבוקר עד בוקר, ללא לאות (לפחות לא כשהוא אצלה ביד).
מחתלת, מניקה (בהצלחה כבירה), מקלחת, בקיצור, לא מאכזבת, למישהו היה ספק?
לאט לאט מתרגלים לחידוש בחיינו, אבל אני עדיין לא מרגיש שיש איזשהו סדר יום שאני חי על פיו.
אבל נראה שזה הולך לכיוון הזה.
איך דבר אחד קטן שלא עושה שום דבר, שואב כל כך הרבה תשומת לב ומעניק כל כך הרבה אושר?
זומוש, היטבת לנסח את זה.
השבמחקהנסיון למצוא סדר בתוך הכאוס הוא אנשוי, שלא לאמר הכרחי להמשך התפקוד.
אני חייב לאמר שכל פעם שחשבנו שפיצחנו את הנוסחא שמביאה אושר, שלווה, ושינה לביתנו ושאנחנו יודעים מה צריך לעשות ובאיזה סדר לבצע את הפעולות כדי שהקטנצ'יק יאכל טוב, וישן שנת ישרים, הקטנצ'יק שינה את הדפוס המוכר ושוב חזרנו לנקודת ההתחלה :-)