יום שלישי, 16 ביולי 2013

שוברים את הגלים

ביום שבת נסענו ליום כיף בחיפה,
בדרך לחיפה, אדום היה חסר סבלנות ויערה הכינה אותו שעוד מעט נראה את הים, וכשחנינו באמת ראינו את הים.
היינו אצל מיקי עדי וילדיהם שגב ושחר, שהם בערך בגיל שגדולים מגיא ועמרי בשלושה חודשים בהתאמה.
הנ"ל גרים ברחוב הרופא, לאחר קשיים מסויימים ניתקנו את אדום מהנוף כדי לעלות במעלית, מזל שגם זה מעניין.
בדירה,בקומה 7,  אדום מיד דרש לראות את הים המובטח שוב, והסתכל עליו מוקסם.
אבא עובד בים, באוניה.

שחר ואדום הסתדרו יפה מאוד, ושיחקו בהררי הצעצועים שיש להם, אפילו יערה חושבת שזה הרבה.
ושגב, שמר על הצעצועים, והודיע לאדום ולכל מי שהיה מוכן לשמוע שזה שלו מהבית.

מדי פעם, אדום בא לתדלק בנוף הים, תוך שהוא צופה מהופנט לעבר האופק המסנוור עד כאב.

שגב עלה על אופניים עם גלגלי עזר, ונסע בהם, אדום חיכה שהוא יאבד עניין ועלה גם,
שגב הודיע שזה שלו מהבית, ואז הזהיר שזה של שחר.
אדום לא ירד, ושחר לא התרגש.



לאחר מכן נסענו לים, בחוף דדו יש בריכת פעוטות עם מים שממלאים מהים, ובתחילה נכנסנו לשם.
אבל אדום רוצה ים!
הוא יצא מן הבריכה, ורץ לים, קפץ אל הגלים, רץ על החוף ושוב רץ פנימה.
למגינת לבם של המצילים ויערה.
היה דגל אדום, והגלים שטפו אותו חזרה לחוף אך הוא לא נכנע.

שחר ואדום התיישבו על החוף בטווח הגלים, וכשגל פגע בהם הם נסחפו אחורה.
לאחר מכן נשטפנו בים ונסענו הביתה.

אדום היה מוטרד: איפה הים הזה? לאן הוא הלך? וכיוצא באלו.

לאחר מכן נרדם,  עד הפעם הבאה..

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה