72 שעות שאדום בגבס, הרגל מגובסת מקרסול עד ירך,
למרות שכאב מאוד כשהלבישו לאדום את הגבס, הוא לא נלחם, ואחר כך חש הקלה.
הכאבים פוחתים עם הזמן, והמוטוריקה מתפתחת.
כשהגענו הביתה גילינו שלאדום הכי נח על העגלה, שם הוא פחות מרגיש מוגבל כנראה.
אחרי יום, עופר באה לבקר, מיד התיישבה על תלת האופן של אדום, הוא מצדו, מיד נזעק, לא פיים, אדום פיים, ולאחר התעקשות עבר לשבת על תלת האופן במקום עופר,
עם פנימית משומשת יצרתי מעין סד שהרגל לא תיגרר על הריצפה ואדום נסע לגן המשחקים, לא לפני שראה איך המחפרון אצל השכנים חופר תעלה.
בגן המשחקים הוא רצה להתנדנד (טרם ניסינו זאת), אבל עופר הלכה לקרוסלה ואנחנו בעקבותיה, עופר ואדום הסתובבו על הקרוסלה, עד שנמאס לעופר והיא עברה למתקנים אחרים.
אדום קרא לעופר שתחזור להסתובב איתו בקרוסלה.
למחרת אדום כבר מצא תנוחה עוד יותר נוחה לשבת בעגלה, כשהגבס נוטה החוצה ולא קדימה.
במיטה הוא כבר התגלגל מצד לצד.
הבוקר לאחר שהוא אכל צהריים בכיסא שלו, הנחתי אותו על הריצפה ליד מגירת הפלסטיקים שהייתה צריכה סידור מחודש, אדום הוציא את הפלסטיקים, דפק עליהם, וזחל מצד לצד על הריצפה.
הוא התרוצץ לאורכו ולרוחבו של המטבח, והתרומם על ברך כדי להוציא דברים מן המגירה, כשאדום עבר לחדר המשפחה סידרתי למופת את המגירה, יש גם יתרונות לבלאגן.
הגבסן והרופא במיון אמרו לא לדרוך על הרגל, אבל אדום לא סר למרותם, הוא התרומם על הבימבה האדומה, אז תפסתי אותו והרמתי אותו שישב עליה,
הוא התקדם איתה מעט וביקש לרדת.
היום הייתה לנו ביקורת בבית החולים: הרופא שם אמר, אי אפשר להגביל תנועה של ילד בגיל הזה, הוא יכול לדרוך, ולעשות מה שהוא מרגיש, עוד 10 ימים, תבואו ונחליף לו את הגבס לגבס עד הברך, קל או רגיל לבחירתכם.
לשיטתו אין חסרונות לגבס קל. הוא פשוט יותר נח, למרות שהוא טוען שאין להרטיבו.
למרות שכאב מאוד כשהלבישו לאדום את הגבס, הוא לא נלחם, ואחר כך חש הקלה.
הכאבים פוחתים עם הזמן, והמוטוריקה מתפתחת.
כשהגענו הביתה גילינו שלאדום הכי נח על העגלה, שם הוא פחות מרגיש מוגבל כנראה.
אחרי יום, עופר באה לבקר, מיד התיישבה על תלת האופן של אדום, הוא מצדו, מיד נזעק, לא פיים, אדום פיים, ולאחר התעקשות עבר לשבת על תלת האופן במקום עופר,
עם פנימית משומשת יצרתי מעין סד שהרגל לא תיגרר על הריצפה ואדום נסע לגן המשחקים, לא לפני שראה איך המחפרון אצל השכנים חופר תעלה.
בגן המשחקים הוא רצה להתנדנד (טרם ניסינו זאת), אבל עופר הלכה לקרוסלה ואנחנו בעקבותיה, עופר ואדום הסתובבו על הקרוסלה, עד שנמאס לעופר והיא עברה למתקנים אחרים.
אדום קרא לעופר שתחזור להסתובב איתו בקרוסלה.
למחרת אדום כבר מצא תנוחה עוד יותר נוחה לשבת בעגלה, כשהגבס נוטה החוצה ולא קדימה.
במיטה הוא כבר התגלגל מצד לצד.
הבוקר לאחר שהוא אכל צהריים בכיסא שלו, הנחתי אותו על הריצפה ליד מגירת הפלסטיקים שהייתה צריכה סידור מחודש, אדום הוציא את הפלסטיקים, דפק עליהם, וזחל מצד לצד על הריצפה.
הוא התרוצץ לאורכו ולרוחבו של המטבח, והתרומם על ברך כדי להוציא דברים מן המגירה, כשאדום עבר לחדר המשפחה סידרתי למופת את המגירה, יש גם יתרונות לבלאגן.
הגבסן והרופא במיון אמרו לא לדרוך על הרגל, אבל אדום לא סר למרותם, הוא התרומם על הבימבה האדומה, אז תפסתי אותו והרמתי אותו שישב עליה,
הוא התקדם איתה מעט וביקש לרדת.
היום הייתה לנו ביקורת בבית החולים: הרופא שם אמר, אי אפשר להגביל תנועה של ילד בגיל הזה, הוא יכול לדרוך, ולעשות מה שהוא מרגיש, עוד 10 ימים, תבואו ונחליף לו את הגבס לגבס עד הברך, קל או רגיל לבחירתכם.
לשיטתו אין חסרונות לגבס קל. הוא פשוט יותר נח, למרות שהוא טוען שאין להרטיבו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה