לאדום יש שתי עגלות עם קוביות,( אני מקווה שאני לא שוכח אף אחת, הרי צעצועים לא חסר )
אחת עם קוביות משוכללות בעלות 6 פאות שוות ועם אותיות ומספרים עליהן.
השניה בכל מני צורות, כמו העגלה המסורתית שזאת חידה איך לסדר (דווקא העגלה הזאת מסתדרת בקלות, אני חושב שחסרים חלקים).
אדום כבר מצליח לבנות מגדל, מהקוביות הוא בונה כבר מגדל בגובה 7 קומות,
אלא אם כן הוא מחזיק במוצץ ביד ימין, ואז הוא מתעצבן כשהמגדל מתפרק בקומה ה3 או ה4, אבל הוא לא מוכן לוותר על המוצץ.
היום כשאדום חזר מהגן, הוא התיישב ליד העגלה עם הקוביות בצורות מעניינות, הוא שם אותן אחת על השניה ודיבר איתן.
מראה לי את הצורות, ומחפש לאן נעלמו צורות אחרות, מנסה לשים קוביה על הזוית של המשולש, וכו'.
לאחר שיחה קצרה איתי ועם הקוביות, הוא החליט ללכת למקלות האריטיקים הצבועים.
שיחק איתם מעט בכיף, נתן לי חלק מהם, ואז...
הסתכל עלי במבט וחיוך עקום, והכניס את המקל לפה, לשנינו כבר יש ניסיון בעניין.
לו: הוא יודע שאני ויערה לא מסכימים לזה.
לי: אני יודע שאם לא אהיה תקיף וזריז יהיה לי ילד צבוע בשלל צבעים, הארטיקים משילים את צבעם במהירות.
לקחתי לו את הארטיק, והוא כמובן החליט שזה משחק וניסה לקחת עוד אחד ולהכניס לפה, ועוד אחד, ועוד אחד...
עד שלקחתי את כולם והרחקתי אותם ממנו, כמובן שהוא מיד נזרק על הרצפה, צועק ומכה.
מדהים שהוא כבר בן אדם קטן, שאני יכול לקיים איתו שיחה ואינטרקציה כמו עם צרפתי שלא דובר אנגלית.
הוא אומר משהו, אני מבין משהו אחר, וככה אנחנו משלים את עצמנו שאנחנו מנהלים שיחה.
אחת עם קוביות משוכללות בעלות 6 פאות שוות ועם אותיות ומספרים עליהן.
השניה בכל מני צורות, כמו העגלה המסורתית שזאת חידה איך לסדר (דווקא העגלה הזאת מסתדרת בקלות, אני חושב שחסרים חלקים).
אדום כבר מצליח לבנות מגדל, מהקוביות הוא בונה כבר מגדל בגובה 7 קומות,
אלא אם כן הוא מחזיק במוצץ ביד ימין, ואז הוא מתעצבן כשהמגדל מתפרק בקומה ה3 או ה4, אבל הוא לא מוכן לוותר על המוצץ.
היום כשאדום חזר מהגן, הוא התיישב ליד העגלה עם הקוביות בצורות מעניינות, הוא שם אותן אחת על השניה ודיבר איתן.
מראה לי את הצורות, ומחפש לאן נעלמו צורות אחרות, מנסה לשים קוביה על הזוית של המשולש, וכו'.
לאחר שיחה קצרה איתי ועם הקוביות, הוא החליט ללכת למקלות האריטיקים הצבועים.
שיחק איתם מעט בכיף, נתן לי חלק מהם, ואז...
הסתכל עלי במבט וחיוך עקום, והכניס את המקל לפה, לשנינו כבר יש ניסיון בעניין.
לו: הוא יודע שאני ויערה לא מסכימים לזה.
לי: אני יודע שאם לא אהיה תקיף וזריז יהיה לי ילד צבוע בשלל צבעים, הארטיקים משילים את צבעם במהירות.
לקחתי לו את הארטיק, והוא כמובן החליט שזה משחק וניסה לקחת עוד אחד ולהכניס לפה, ועוד אחד, ועוד אחד...
עד שלקחתי את כולם והרחקתי אותם ממנו, כמובן שהוא מיד נזרק על הרצפה, צועק ומכה.
מדהים שהוא כבר בן אדם קטן, שאני יכול לקיים איתו שיחה ואינטרקציה כמו עם צרפתי שלא דובר אנגלית.
הוא אומר משהו, אני מבין משהו אחר, וככה אנחנו משלים את עצמנו שאנחנו מנהלים שיחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה