המחלה הראשונה שלי

לאחרונה, אין תאריך מדוייק אדום מנוזל ומשועל, אבל מרגיש טוב, ולמעט התעורריות לפעמים מהשיעולים הוא חייכני וצחקן כהרגלו.
אפילו נרשם שבבת מצווה של מיטל הוא השתעל ודודתו הבכירה שחף חשבה שהוא צוחק איתה שכן הוא צחק בסוף השיעולים.
לכן ביום העצמאות כשהוא היה מנוזל כהרגלו (ולבוש כהוגן) עלינו לנצרת עלית לעל האש ה"מסורתי".
יערה ציינה שאדום "קווץ'" כבר בצהריים, וכשהוא ישן מהרגע שנגמר האוכל ועד שהלכתי לישון עם הפסקות קצרות בלבד, אפילו אני הבנתי שהילד לא בשיאו (למרות טענות שאלו לא השעות שלו והוא ממילא עצבן).
ב4 התעוררתי לשמע צעקות רמות ונקראתי לדגל כדי להרדים אותו, במשך שעה נאבקנו בכאבים, הוא נרדם בבכי ושירה במנשא וכשניסיתי להעביר אותו הוא בכה מיד, התנהגות שונה מאוד מכרגיל.
הייתי אובד עצות, חשבתי שאולי הוא רוצה לינוק עוד כי הוא נרדם באמצע, או משהו כזה, שאולי משהו מפריע לו, בדרך כלל במנשא אני לא שר לו בכלל, והוא נרדם בלילה אחרי הנקה בקלות.
לאחר שעה של מאבק הצלחתי להעביר אותו למיטה, אך זה החזיק רק 20 דקות, וכעשרים דקות לפני שעה 6, שזה 10 דקות לפני שאני יוצא מהבית הוא שוב התחיל לבכות,
עכשיו כבר היה ברור שיש לו חום, הראש והחזה שלו בערו, וכשמדדנו לו חום לאחר זמן מה היה לו "רק" 37.5.
בשלב זה יערה החליטה לקחת אותו לרופא בבוקר, למרות טענות חוזרות ונשנות של האב שכל מה שיגידו לי זה שיש לו שיניים ואין מה לעשות שיש לו חום.
כמובן שכמו אמא טובה שמגינה על צאצאיה ויש לה תחושות חזקות, יערה התעקשה, אני עוד טענתי שלא כדאי והילד (שלא היה מוכן לרדת מהידיים לרגע) יבכה כל הדרך לחינם.
בדרך דווקא אדום לא בכה, להפתעתנו, והוא התחיל לצווח רק במרחק הליכה מהמרפאה.

במרפאה: בדיקה זריזה (ללא יכולת להקשיב לריאות למרות שבשביל זה באנו, כיון שהילד לא הפסיק לצרוח) גילתה שיש לו דלקת אוזניים, בשתי האוזניים, וכואב לו מאוד.
אז קיבלנו שקילה חינם (6.6 ק"ג) תודה. ושמנו פעמינו לבית המרקחת שם הצטיידנו בשלושה מרשמים, לא פחות.

ברגע שיצאנו מהבדיקה אדום הבין שהוא כבר בטיפול אז הוא יכול להירגע ונרדם במנשא ואחר כך עבר לעגלה ללא בעיה וישן לאורך כל הקניות.
קבלת תרופות: מצב התחלתי ילד מקטר שוכב על השידה אחרי שהציקו לו וטיפטפו לו לאוזניים נוזלים, יערה מתקרבת עם המזרק לפה שלו, עם הטעימה הראשונה הוא מבקש עוד,
וגם כשכל הכמות נגמרת הוא מאוכזב, איזה כיף לקבל תרופות, הטעימות הראשונות זה בגיל 4 חודשים לא ? אז הנה!
עם האקמולי היה אותו דבר, לא מיד אחר כך שיבדיל בטעמים.
והיום כבר זה עזר לו להפסיק לקטר, אפילו כשהוא לא רעב הוא מוכן לקבל אנטיביוטיקה.
עכשיו הוא כבר מרגיש הרבה יותר טוב, ואפילו נרדם לבדו במיטה כמו בימים טובים, כנראה האנטיביוטיקה מרדימה.